ירושלים בצלחת וגם בכוס
בין לבין הזמנו ג׳ין טוניק להרטיב את הגרון. באופן כללי, לאורך כל הארוחה, יש לנו רק דברים טובים להגיד על תפריט הקוקטיילים. הלכנו על ג׳ין ממבשלת טינקרס, שהברמן עשה בו נפלאות. היה קשה להניח את הכוס מהיד, הגאווה המקומית עבדה חזק. בהמשך הזמנו בקבוק יין נהדר מתוך המבחר הענק שהוצע לנו, וקינחנו גם בוויסקי ירושלמי שסגר לנו את הפינה עד הסוף. האווירה הנעימה במקום והצוות המצוין גרמו לנו לא לרצות ללכת.
המשכנו עם מנת צוואר טלה על גרגרי חומוס רכים וטחינה. הבשר היה עשוי מושלם, כבר שמעתי בעושים פה יופי של בשר, אבל הצהרות לחוד ומעשים לחוד ופה התוצאה ישבה לי על הצלחת. הבשר היה רך והתפרק למגע העדין ביותר של המזלג, מתובל היטב ועסיסי מאוד. הטחינה הייתה מצוינת, עשויה כמו שצריך וכמו שמגישים פה בעיר, בלי שטויות, וצידה הוגשו בנדיבות פיניונס (ככה הירושלמים קוראים לצנוברים) שהוסיפו לביס קצת קראנצ׳. רק החומוסים היו קצת שטוחים.
נתח הקצבים לעומת זאת היה תענוג לחך וללא ספק שיא הארוחה. הבשר תובל ונצרב ביד מיומנת בדיוק רב למידת העשייה שביקשנו. כל ביס התפוצץ בפה. הנתח הגיע כשיפוד, וכל חתיכה הייתה עשויה בצורה מדויקת ומושלמת ובעיקר אחידה, לשיפודים לפעמים. הגזרים מלמטה היו מצוינים והפטריות ובצלי השאלוט שהוגשו לצד המנה היו מעולים והשאירו טעם של עוד. טעמי האומאמי של הבשר והפטריות התחברו בצורה מדויקת והחמיאו זה לזה, לא יכולנו להפסיק לאכול. הבשר היה ברמה גבוהה מאוד - גם עם מרקם וקצת לעיס כמו שמצופה מנתח קצבים, אבל גם מתפרק בפה. כפיים. 02 ירושלים יש כבוד
כן, לא לקחנו קינוחים כי לפעמים בא לך לסיים עם הטעם המלוח, הטעים הזה של הבשר. קינוחים יכולים לסגור ארוחה בטוב אבל גם סתם להכביד ופה הרגשנו שלא צריך כלום מעבר לעוד איזה ג'ין טוניק.
התרעות פיקוד העורף