בצהרי יום תל־אביבי טיפוסי, מול המולת בתי המשפט ובניין הקריה, פסע פרופסור רפי קרסו אל חלל מסעדת "ג'ויה" שבבניין IBM. הוא הגיע מלווה בחבר שומר כשרות, והשניים ביקשו לבחון אם המוסד האיטלקי הוותיק מצליח לשמור על הסטנדרטים הגבוהים גם בגרסתו הכשרה והחלבית.
המסע אל כדור האורז המושלם
הארוחה נפתחה בקצב איטלקי עם בקבוק גדול של מים מוגזים (27 ש"ח), אך העניין האמיתי החל עם הגעת המנות הראשונות. קרסו בחר בארנצ'יני (56 ש"ח) – ארבעה כדורי אורז שחומים ומפתים שנחו על שלולית של רוטב עגבניות עז טעם.
בעודו טועם, לא התאפק קרסו מלהתייחס לרקע הקולינרי של המנה. בסיציליה היא נקראת "ארנצ'יני" (על שם ה"ארנצ'ו" – התפוח), ואילו מרומא וצפונה היא מוכרת כ"סופלי". הוא העלה זיכרונות מהגרסה הרומאית, שבה המוצרלה המותכת אמורה להימתח כחוט טלפון דקיק ברגע החצייה.
מיד לאחר מכן הוגשה הפולנטה (56 ש"ח). קרסו תיאר דייסת תירס חמאתית, קרמית ועדינה, שלדבריו הייתה "מנה מנחמת מאין כמוה". עם זאת, עינו החדה הבחינה בגבעולי האספרגוס שעל גביה; בעוד שאר מרכיבי המנה נמסו בפה, האספרגוס התגלה כסיבי ומיותר – פגם קטן במנה שכמעט הייתה מושלמת.
ניוקי, שמנת והנחה קבועה
למנה העיקרית הזמינו השניים ניוקי פורצ'יני וערמונים (82 ש"ח). הצלחת הציגה ענני ניוקי רכים ברוטב עשיר של חמאה, שמנת ופרמזן, בליווי פטריות ארומטיות. גם כאן שב והופיע האספרגוס העיקש, אך קרסו הודה כי צבעו הירוק העז על רקע רוטב השמנת אפשר להפרידו בקלות ולשוב ליהנות מהמנה המצוינת.
המתכון למצב רוח טוב
הסיום הוקדש לקלאסיקה של מטבח המגף: טירמיסו (49 ש"ח). קרסו חייך ופירש את משמעות השם – "טירה־מי־סו" (משוך אותי למעלה) – והסביר את חשיבות השכבות של עוגיות הבישקוטי הטבולות באספרסו ושל מסקרפונה מוקצפת. אף שהמנה לא נצמדה בקפדנות לחוקים הקלאסיים, היא התגלתה כ"טעימה להפליא" וסגרה את הארוחה בנימה מתוקה.
לפני שחזרו אל המולת הרחוב, סיכם קרסו את החוויה. השירות היה נעים, "גם אם מעט איטי", והחשבון הסופי עמד על 297 ש"ח – סכום שזכה להנחת "צהריים עסקית" של 15%. לדבריו, מדובר בעסקה משתלמת במיוחד.
"יצאנו שבעים, מרוצים וטובי לב", חתם קרסו את הביקור. מבחינתו, ג'ויה היא תחנה איטלקית ראויה שמוכיחה כי אוכל טוב, ידע היסטורי וחברה נעימה הם המתכון הבטוח לבריאות הנפש.
התרעות פיקוד העורף