קרב השווארמה שניטש ברחוב תובל, במתחם הבורסה ברמת גן, אולי לא נזקק לשלטים, אבל כשמסעדה אחת "שמש", נמצאת ברחוב תובל 9 (סניף כשר למהדרין) והשנייה "אפנדי" שוכנת ממש על המדרכה ממול, בתובל 18, השאלה היכן יותר טעים היא בלתי נמנעת. תכף ניגש ללב העניין, המוגש בפיתה, לאפה או חמגשית, אבל קודם כל כמה מילים על הזירה: ספק אם יש מתחם אוכל רחוב כמתחם הבורסה ברמת גן. מאפיות, קונדיטוריות, דוכני פלאפל, סביח, שווארמה, כריכים, פריקסה, חומוסיות ושיפודיות – כמעט נושקים זה לזה על פני ארבעה-חמישה רחובות.
התחרות על הכיס של העובדים הרבים – ממגדלי המשרדים ועד למוסכים ובתי המלאכה ששרדו באזור, בעיקר בעת הפסקת הצהרים, היא קשה. בתוך המערכה הרב-זירתית הזאת, אחת הזירות הלהוטות היא בין "שמש" הוותיקה ל"אפנדי" האופנתי. כך יצא שאכלנו בהפרש של כמה ימים בשתי המסעדות ודגמנו את השווארמה הן בפיתה והן בלאפה. המסקנות הבהירו שאין בכלל תחרות, אבל רגע – בואו ניקח קודם כל סלטים וחמוצים, טחינה ועמבה.
"אפנדי" מנצחת במה שנקרא "לוק אנד פיל": היא נראית מודרנית יותר, מזמינה יותר, חלל המסעדה קטן מזה של "שמש", אבל הישיבה בחוץ מושקעת יותר. גם התפריט מגוון יותר וכולל, מלבד השווארמה, גם קבבים, שיפודים ועוד. בר הסלטים עשיר יותר והכלים לשירות עצמי, לפחות בפעמיים שבהן פקדנו את המקום היו משופרים יותר. כנראה שמשהו מזה גורם ליותר אנשים לפקוד את המקום שבשעות הצהרים נראה כמעט קורס, בעוד אצל המתחרה הוותיקה שממול העסקים מעט יגעים.
נתקרב עוד קצת לשווארמה ונגלה שהצ'יפס באפנדי הוא בחינם עם המנה (לאוכלים במקום) - והוא מהזן הרך יותר, זה שיש בו יותר טעם אבל פחות פריכות.
מי בתור?
בשני המקומות התשלום הוא מראש, בקופה, אבל המבנה השונה של המסעדות גורם לתור של "שמש" להתנהל ברובו מחוץ למסעדה. זה פחות מוצלח לא רק במקרה של גשם בחורף או שמש קופחת בקיץ, אלא בעיקר בגלל שדי בתור של חמישה אנשים כדי לגרום לו להיראות ארוך – ולייאש את המתלבטים.
אבל – וזה אבל גדול, ענק, עצום ומכריע את הקרב בנוק-אאוט ממש, כשנדרשים לשיפוד שמסתובב מול התנור הגדול, יש רק מנצחת אחת שהשווארמה שלה פשוט טעימה הרבה יותר, אם בזכות איכות הבשר, אם בגלל מבנה השיפוד או אם בשל שימוש נכון יותר בתבלינים.
הגודל לא קובע
וזה לא שאצל האפנדי יש משהו רע, להיפך: מנת השווארמה היא הגונה, השירות יעיל ולפחות לטעמנו הזוגי, הצ'יפס הרך שלו מוצלח יותר ומגוון המנות רחב הרבה יותר. ועדיין – אנחנו פה בשביל השווארמה, נכון? לא מדדנו בסנטימטרים, אבל על פניו נראה שהפיתות באפנדי גדולות יותר, אבל גם המחיר גבוה יותר: שווארמה בלאפה למשל תעלה אצל האפנדי 59 שקל ואצל שמש רק 53 שקל (בפיתה: 43 שקל). בשני המקומות יגבו מכם 12 שקל על פחית שתייה קלה.
בפרפראזה על יהונתן גפן המנוח, הרי שאם ניקח את השומן מהכבש ה-16 הנצחי ונניח אותו בראש השיפוד, נוכל לומר שבסוף רמת גן יש מקום מיוחד, בו אפשר לעמוד ולהריח שווארמה משני צדי המדרכה... נשיר בפה מלא שווארמה ונוסיף: ואחרי שגם טעמנו משתיהן, יש לנו מנצחת במערכה על המדרכה: אנחנו נמשיך לפסוע לעולם בעקבות ה"שמש" (אבל זה כבר משיר אחר).
התרעות פיקוד העורף