אתר TasteAtlas פרסם את רשימת 100 המטבחים הטובים בעולם, המבוססת על 590,228 דירוגים תקפים ל-18,912 מאכלים במאגר שלו. לפי הדירוג, המטבח האיטלקי הגיע למקום הראשון עם ציון 4.64, לפני המטבח היווני שדורג שני עם 4.60, והמטבח הפרואני שהגיע למקום השלישי עם 4.54. את החמישייה הראשונה משלימים המטבח הפורטוגלי והמטבח הספרדי, שניהם עם ציון 4.53.
בהמשך העשירייה הראשונה דורגו יפן במקום השישי, טורקיה שביעית, סין שמינית, צרפת תשיעית ואינדונזיה עשירית. עוד בעשירייה השנייה אפשר למצוא את מקסיקו במקום ה-11, סרביה במקום ה-12, הודו במקום ה-13, פולין במקום ה-14, ארה"ב במקום ה-15, וייטנאם במקום ה-16, ברזיל במקום ה-17, קרואטיה במקום ה-18, קוריאה במקום ה-19 ולבנון במקום ה-20.
התמונה הרחבה שעולה מן הדירוג מלמדת בראש ובראשונה על עוצמתם של המטבחים הים-תיכוניים והאירופיים. ארבעה מתוך חמשת המקומות הראשונים שייכים למדינות דרום אירופה - איטליה, יוון, פורטוגל וספרד - כולן מטבחים שמבוססים על מסורת קולינרית עתיקה, חומרי גלם מקומיים וזהות ברורה מאוד בין אזור, תרבות ומטבח. גם צרפת, שנחשבת במשך שנים למעצמה קולינרית עולמית, מתברגת בעשירייה הראשונה. במילים אחרות, TasteAtlas מציג תמונה ברורה שלפיה המטבח האירופי, ובמיוחד זה הים-תיכוני, ממשיך להכתיב את הטון בראש הדירוג העולמי.
עם זאת, הדירוג רחוק מלהיות אירופי בלבד. פרו, שהגיעה למקום השלישי, ממחישה את התחזקות המטבחים הלטינו-אמריקאיים בשיח הקולינרי העולמי. לצדה נמצאות גם מקסיקו במקום ה-11, ברזיל במקום ה-17, ובהמשך הרשימה גם ארגנטינה, קולומביה, צ'ילה, אקוודור, אורוגוואי ומדינות נוספות מדרום ומרכז אמריקה. מדובר במגמה בולטת: מטבחים שבעבר נתפסו כ"אזוריים" בלבד, הולכים ותופסים מקום מרכזי יותר בדירוגים הבינלאומיים, בזכות שילוב של מסורת מקומית חזקה, שימוש נרחב בחומרי גלם מזוהים, ומנות שהפכו לפופולריות ברחבי העולם.
ארבעה מטבחים אסייתיים בעשירייה הראשונה; המטבח האנגלי במקום ה-50
גם אסיה נהנית מייצוג מרשים מאוד בצמרת. יפן מדורגת שישית, טורקיה שביעית, סין שמינית ואינדונזיה עשירית - כלומר ארבעה מטבחים אסייתיים בעשירייה הראשונה. אליהם מצטרפים בהמשך הודו, וייטנאם, קוריאה, תאילנד, מלזיה, הפיליפינים ואחרות. הנוכחות האסייתית בדירוג ממחישה עד כמה המטבחים של היבשת הפכו מזמן לא רק לפופולריים, אלא גם למוערכים מאוד ברמה הבינלאומית. ועדיין, אף שהמטבחים האסייתיים זוכים לנוכחות רחבה מאוד, את פסגת הדירוג תופסים בעיקר מטבחים אירופיים וים-תיכוניים.
עוד נקודה מעניינת שעולה מן הרשימה היא הפער בין המוניטין הגלובלי של חלק מהמטבחים לבין מיקומם בפועל. כך למשל המטבח האמריקאי, על אף השפעתו העצומה על תרבות האוכל העולמית, מדורג רק במקום ה-15. המטבח הגרמני נמצא במקום ה-27, ואילו המטבח האנגלי רק במקום ה-50. הנתונים הללו מלמדים כי דירוג TasteAtlas אינו נשען רק על תפוצה עולמית או על עוצמה תרבותית, אלא גם על האופן שבו נתפסת איכותן של המנות עצמן במסורת המקומית שלהן.
לבנון במקום ה-20; ישראל דורגה רק במקום ה-93
במזרח התיכון ובסביבה הקרובה נרשמו פערים בולטים. לבנון כאמור דורגה במקום ה-20 עם ציון 4.34, מרוקו במקום ה-30 עם 4.25, מצרים במקום ה-38 עם 4.22, איראן במקום ה-42 עם 4.20, סוריה במקום ה-45 עם 4.18, סעודיה במקום ה-48 עם 4.17, ירדן במקום ה-64 עם 4.07, עיראק במקום ה-71 עם 4.05, ולבסוף ישראל דורגה רק במקום ה-93 עם ציון 3.94. הנתון הישראלי בולט במיוחד לא רק בהשוואה למדינות השכנות, אלא גם ביחס לרשימה כולה: בעוד מטבחים אזוריים רבים הצליחו להתברג בחלק העליון או האמצעי של הדירוג, ישראל מצאה את עצמה בתחתית המאה הראשונה.
לפי TasteAtlas, בין המאכלים הבולטים של המטבח הישראלי נכללו שווארמה, כנאפה, חומוס, זעתר ושקשוקה. ברשימת המקומות האיקוניים של המטבח הישראלי הוזכרו בין היתר המלבייה באלנבי בתל אביב, חומוס אבו חסן בתל אביב, פלאפל הזקנים בחיפה, אדום בירושלים ואריכא סביח בירושלים. הרשימה הזאת משקפת עד כמה המטבח המקומי, לפחות לפי TasteAtlas, מזוהה בעיקר עם מנות רחוב, אוכל מזרח-ים תיכוני קלאסי ומקומות ותיקים ופופולריים, ופחות עם הגדרה קולינרית אחידה ומובחנת כמו זו שמאפיינת את המטבחים שדורגו בצמרת.
התרעות פיקוד העורף