ברם אינו חדש בעולם המסעדנות. בעבר הקים יחד עם שותף את רשת ההמבורגרים קניבר ואת מסעדת צפרירים 1, ובהמשך היה שותף גם במסעדות בפלורידה. דווקא בתקופת הרילוקיישן בארצות הברית, כשהתגורר לצד קהילה גדולה של מהגרים מווייטנאם, התאהב במטבח המקומי. הוא למד את חומרי הגלם, הטכניקות והטעמים, וכשחזר לישראל כבר ידע בדיוק איזו מסעדה הוא רוצה לפתוח.
״הייחוד של המטבח הווייטנאמי הוא האיזון״, הוא אומר. ״הוא קצת יותר מתוק, פחות חריף, ויש בו הרבה רעננות. בארץ גם אין יותר מדי מקומות שמגישים אוכל וייטנאמי אותנטי״.
לא רק ספרינג רול
את הארוחה פתחנו עם סלט פפאיה וייטנאמי, ששונה מהגרסה התאילנדית המוכרת. כאן הוא מעט מתקתק יותר, עם פפאיה ירוקה מגורדת, ירקות קצוצים דק ותיבול מדויק. זו הייתה אחת המנות שהכי הפתיעו אותי. קלילה, רעננה, ובעיקר כזו שמתפתחת עם כל ביס. בכל טעימה השתחררו עוד ועוד שכבות של טעם, מהמנות שכדאי פשוט לעצור ולהתענג עליהן. (35 שקל).
לאחר מכן הגיע ספרינג רול וייטנאמי, דפי אורז מגולגלים במילוי ירקות ועוף, לצד רוטב בוטנים עשיר (37 שקל לשתי יחידות). מנה רעננה, מאוזנת ומבוצעת היטב.
משם המשכנו לאגרול הווייטנאמי המטוגן, שמוגש עם עלי חסה, חמוצים וייטנאמיים, נענע ורוטב נוק צ'אם חמצמץ ולימוני. הזמנו גם את גרסת העוף עם אטריות שעועית וגם את הגרסה הצמחונית העשויה מדפי אורז (39 שקל לשלוש יחידות). זו הייתה מנה מצוינת, והשילוב בין הפריכות, העשבים והרוטב יוצר חגיגה של ממש בפה.
לעיקרית בחרתי בBo Xao Ca Tim, תבשיל בקר עם חצילים ברוטב סויה מקורמל וג'ינג'ר, המוגש לצד אורז לבן מאודה (69 שקל). אפשר להזמין גם עם פרגית, אבל הבחירה בבקר הייתה מוצלחת במיוחד.
המנה הזו התחילה בכלל כספיישל, אך בעקבות הביקוש נכנסה לתפריט הקבוע, ובצדק. מדובר באחת המנות האסייתיות הטובות שאכלתי בתקופה האחרונה. הבשר רך, הרוטב עמוק ומאוזן, והחצילים סופגים לתוכם את כל הטעמים. אם אתם אוהבי חצילים, כמוני, זו מנה שאפשר להתאהב בה.
לקינוח הגיע סורבה קוקוס עם קולי מנגו ושבבי קוקוס מקורמלים. קינוח קליל ומרענן, בדיוק מה שמתאים לצוהריים חמים של יולי, בלי להכביד אחרי הארוחה.
נטולת גימיקים, מלאת אופי
אבל את ההפתעה האמיתית השארנו לסוף. בפעם הראשונה בחיי שתיתי Càfe Phê Sữa Đá, הקפה הווייטנאמי המסורתי. הקפה מגיע מווייטנאם באריזת ואקום ומוכן באמצעות פילטר נירוסטה מסורתי, שמטפטף באיטיות אל תוך כוס עם חלב מרוכז ממותק. כשהטפטוף מסתיים מערבבים ושותים.
התוצאה נהדרת. הקפה עוצמתי ועשיר, החלב המרוכז מוסיף את מידת המתיקות המדויקת, וביחד מתקבלת כוס שקשה להפסיק ללגום. במחיר של 15 שקל בלבד, זו הייתה אחת ההפתעות המוצלחות של הארוחה.
בסופו של דבר, בון צ'ה לא מנסה להרשים בגימיקים או במנות ענק. היא עושה דבר אחד, ועושה אותו היטב: מגישה אוכל וייטנאמי מוקפד ומלא אופי, בלב שוק תלפיות, שהפך בשנים האחרונות לאחד ממרכזי הקולינריה המעניינים בישראל.
התרעות פיקוד העורף