מהמערכה הראשונה עברנו לפחמימות. פולנטת התירס הטרי (79 שקלים) שוברת את הסטיגמה המוכרת של ה"דייסה": השף מגלף בעצמו את גרגירי התירס מהקלחים, נמנע לחלוטין מאבקות תעשייתיות ומפיק את המרקם העשיר ביותר שטעמתי. כשהפולנטה משודכת לפטריות שימאג’י, לאספרגוס פריך ולפרמזן איכותית, מדובר במלאכת מחשבת. מיד אחריה נחתו ניוקי עננים בחמאת זעתר (86 שקלים) - מנה המפגישה בין טעם איטלקי אוורירי ובין ארומה מזרח-תיכונית בועטת, כדרישת שלום משורשיו הירושלמיים של השף.
המסעדה אומנם לא כשרה, אבל לא תמצאו בה פירות ים או בשר לבן. ב-"DOT" השירות מוקפד, האווירה שקטה, המחירים אינם נמוכים, אך הם הוגנים לחלוטין בהתייחס לרמת הביצוע. בעיר של טרנדים חולפים, קלאסיקה עשויה לעילא עם ראש יצירתי במיוחד ויד שעושה קסמים תמיד ייצרו מסעדה שתהיה מועדפת עלינו. נקווה שגם עליכם.
חומוסייה ביתית
מבחנם הגדול של משלוחי האוכל אינו טמון רק באיכות הצלחת, אלא ביכולת להעביר את האותנטיות והחום של המטבח דרך קופסאות האריזה עד לשולחן הביתי. במבחן הזה, תפריט "חפלה בשרית" של "מרכז החומוס האסלי" משרונה בתל אביב מספק תוצאה מרעננת: תמורת 330 שקלים כולל משלוח - תמחור הוגן מאוד בסטנדרט התל-אביבי - יש לכם פריסת שולחן כמו בחומוסיות.
במרכז הארוחה עומד החומוס המשפחתי - מורשת לבנונית שנשמרת כבר דור שלישי במסעדה היפואית מאז שנות ה-50. מדובר בממרח בעל מרקם קרמי, קטיפתי ומאוזן מבחינת חומציות ועושר טחינתי, הנמנע מהכבדות האופיינית לגרסאות תעשייתיות. הבשרים המלווים את הארוחה - שלושה שיפודי פרגית ושלושה שיפודי קבב - הגיעו כשהם שומרים על עסיסיות מדויקת וחריכה נכונה. התוספות מוצלחות בפני עצמן: כרובית בטחינה, מג’דרה מתובלת בעדינות, סלט טורקי פיקנטי, צ’יפס, סלט, עשרה כדורי פלאפל, טחינה, חמוצים, ארבע פיתות טריות ובקלאווה לקינוח, והן השלימו מעטפת קולינרית רחבה שאינה מתפשרת על טריות הרכיבים.
התרעות פיקוד העורף