להערכתה, השילוב בין שחיקת המרווחים, תנודתיות בביקוש והצורך לעמוד בהוצאות שוטפות גבוהות גם בתקופות של ירידה בהכנסות, ממשיך להכביד על רווחיות העסקים ולהותיר את רמת הסיכון בענף גבוהה.
בנוסף הוא מתריע, "לאור השנים הקשות של פוסט קורונה ומלחמה מתמשכת אנו מזהים קושי מתמשך בהעדר מימון ומקורות אשראי לתעשיית המסעדנות, מחזור חמור בעובדים וקושי לשמר שגרת עבודה קבועה לאור ארועים בטחוניים תדירים. בתוך כך, הצניחה בתיירות הנכנסת מאיימת על עסקים רבים שהיקף הפעילות מתיירות עמדה על עשרות אחוזים".
"מסעדנים חזקים ביחד פועלת לחיזוק התעשייה בכל רחבי הארץ ומקדמים קמפיין משותף עם משרד התיירות לקידום תיירות קולינרית, ומקיימים מפגשים עם נציגי כלל המפלגות המתמודדות, ומציפים את אתגרי הענף שמשפיע על 200 אלף עובדי התעשייה ומליוני הלקוחות שלנו", הוא מדגיש.
"כל הזמן זורקים לנו חול לעיניים"
לדבריו, "חווינו את זה גם עוד לפני המלחמה, מתחילת הרפורמה המשפטית. כל ההפגנות... המקום מוזמן מראש, ופתאום מפגינים בכביש 4. לקוחות מתקשרים, 'אנחנו תקועים, אנחנו מבטלים'. בעצם מהקורונה אנחנו בלופים האלה, זה מכה, כל הזמן זורקים לנו חול לעיניים".
"אנחנו על גבול ההפסקה"
הקשיים של בעלי העסקים בענף, לדבריו, מצטברים מכל הכיוונים - בעלי הנכסים, הבנקים, המיסים הרגולציה, העובדים והמצב הביטחוני. "יש כל הזמן המון המון שיקולים של לסגור, לא לסגור, מה נעשה, איך נסגור. אם זה למשל בעל נכס שלא עוזר ולא מסכים להקל בעניין השכירות, דברים באמת נורא קשים".
"במקביל אני גם מלווה כמה עסקים בתחום של המסעדות והברים ובתי קפה, וישנם בעלי עסקים שלא סוגרים בכוונה כדי לקבל לפחות את המענק של שאגת הארי/עם כלביא, כאלה שממש אפילו עם דלת סגורה, אבל לא סוגרים את החברה כדי לקבל את המענק, כדי שיוכלו לשלם חובות לספקים", הוא מוסיף.
"יש כאלה שמשנים את ההתנהלות במקום שוטף 30 או 60 לספקים, אז רק דרך מזומן, והם לא מקבלים מסגרות אשראי מספקים, ואז הם צריכים להחליף סחורות, ואז להחליף גם תפריטים. בקיצור, יש המון בלאגן". "התחום הזה נחשב תחום ברמת סיכון מאוד מאוד גבוהה בבנקים", הוא מדגיש, "אז אין לך ליין אשראי ואין לך תמיכה כזו או אחרת. אתה צריך להמציא את עצמך מחדש בכל פעם".
לצד זאת הוא מפנה אצבע גם כלפי הרשויות המקומיות, שלדבריו ממשיכות לגבות מבעלי העסקים אגרות ותשלומים גם בתקופות קשות. "אגרת שילוט, שולחנות וכיסאות, היתר לילה, סגירת חורף. בואו, תבואו לקראת. אתם רוצים שהעסקים ימשיכו לפעול ואתם רוצים שאנחנו נהיה עיר ללא הפסקה, אבל אנחנו על גבול ההפסקה".
העקב אכילס של הענף
אחד הקשיים המרכזיים בענף לדבריו אינו נובע ממחסור בלקוחות, "הקשיים לא מתחילים ונגמרים כי אין לקוחות. יש לקוחות. בסוף אנחנו חיים במדינה שאנשים יוצאים לבלות, מה שחונק אותנו זה המחסור בכוח אדם". "סוגרים מנהלית עסקים ל-30 ימים על ימין ושמאל בגלל העסקת שב"חים", לדבריו, על אף שהפעולה מוצדקת, היא מציבה את בעלי העסקים בפני מציאות מורכבת כשהמדינה לא מספקת פתרונות. "פעם זה היה הודים, אחר כך אריתריאים, עכשיו זה סרי לנקים, והמדינה לא באה לקראת בעלי העסקים עם היתרים".
הוא אף מספר כי במהלך אחד מסבבי הלחימה האחרונים, כשנאלץ לסגור את העסק, עשה הכול כדי שהעובדים לא יעזבו. "אמרתי לכל העובדים שלי, עד הודעה חדשה, עד שיגידו לנו שאפשר לפתוח, אנחנו סופרים את הימים - וברגע שאנחנו חוזרים, אם נהיה סגורים לשבוע, כשנחזור לעבודה אתם תקבלו שבוע ימים ב-150%". הוא סבור כי הפתרון טמון באופן בו המדינה מתייחסת לעובדים בענף, אחת ההצעות שלו היא להכיר בעבודה במסעדות, בברים ובבתי קפה כעבודה מועדפת לחיילים משוחררים."למה ילד אחרי צבא יכול לקבל עבודה מועדפת בתחנת דלק, אבל הוא לא יכול להיות מלצר או לעבוד במטבח? תנו לזה עבודה מועדפת, תסבסדו את זה ביחד עם המדינה".
לדבריו, גם הקלות באגרות או הגדלת מסגרות האשראי לא יפתרו את הבעיה המרכזית. "גם אם ייתנו לי עוד מסגרת בבנק, זה לא יעזור לי להביא עובדים. גם אם העירייה תוותר לי על שולחנות וכיסאות, זה לא יביא לי עובדים. זה יעזור לי בתזרים, אבל בסוף תנו לנו עובדים, אנחנו נדע יופי לצמוח ולפרוח".
למעשה, לדבריו, המחשבה על סגירה חולפת בראשו לא מעט. "בערך שלוש פעמים ביום אני חושב על זה, בחרתי להיות בעל עסק בתחום הכי קשה בארץ", הוא משיב כשנשאל אם הוא חושב לפעמים פשוט לסגור את העסק. אז מה בכל זאת משאיר אותו בענף ובמאבק הישרדות יום יומי? "האהבה לזה, התשוקה לזה. כשבאים אנשים ואומרים, 'וואי, איך נהנינו'. אני עשרים ומשהו שנה בתחום האירוח. זה חיידק".
הפער בין הביקוש לבין המענה של המדינה
יש לציין כי על רקע המחסור החריף בכוח אדם בענף, ב-2024 הוחלט להקצות לענף המסעדנות מכסה של 2,000 עובדים זרים, ובמסגרת המהלך נחתם הסכם בילטרלי עם ממשלת סרי לנקה להבאת עובדים לישראל לתפקידי עוזרי מטבח. היישום בפועל החל ב-2025, ולפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, בסוף אותה שנה כבר שהו בישראל כ-1,000 עובדים מסרי לנקה בענף המסעדנות, כולם בתפקידי עוזרי מטבח. עם זאת, העסקתם מחייבת את בעל המסעדה לקבל היתר מתאים ולעמוד בשורה של תנאים ודרישות.
התרעות פיקוד העורף