היסטוריה בסופרמרקט: הישראלים שפיתחו בננות שלא משחירות – בדרך למדפים

חברת ביוטק בהובלת יזמים ישראלים עשתה היסטוריה. באמצעות עריכה גנטית מתקדמת שמכבה את גן ההשחרה, הבננה החדשה נשארת צהובה ורעננה גם אחרי הקילוף. ברזיל ויפן כבר אישרו

לוגו מעריב צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
בננה
בננה | צילום: istockphoto
2
גלריה

החברה משתמשת בטכנולוגיות מתקדמות לעריכת גנים, ובהן CRISPR, שבאמצעותן היא "מכבה" גנים מסוימים בגידולים טרופיים במטרה ליצור תכונות רצויות, כמו עמידות למחלות ושיפור איכות התוצרת. לפי Tropic Biosciences, הבננה שפיתחה אינה משחירה במהירות לאחר הקילוף או החיתוך, תוך שמירה על הטעם והמרקם המוכרים לצרכנים. בחברה טוענים כי בכך ניתן להפחית אובדן מזון, להאריך את משך השימוש בפרי ולייעל את ההפצה והמכירה.

כבר אושרה ביפן ובברזיל

הפיתוח כבר קיבל אישורים רגולטוריים ביפן ובברזיל, והחברה מקווה להרחיב את שיווקו למדינות נוספות. לפי החברה, לבננות שפיתחה כבר קיימות קביעות רגולטוריות, הודעות או פטורים ב-11 מדינות, ובהן ארצות הברית, קנדה והפיליפינים. ב-Tropic Biosciences טוענים כי המדינות שבהן כבר התקבל מעמד רגולטורי כלשהו מייצגות יותר מ-70% משוק הייצור העולמי וכ-30% משוק צריכת הבננות.

בננה
בננה | צילום: Shutterstock

הבעיה שהחברה מנסה לפתור אינה שולית. לפי משרד הסביבה, המזון והחקלאות הבריטי (DEFRA), השחרת בננות אחראית לכ-20% מאובדן יבול הבננות. בנוסף, בבריטניה לבדה מושלכות מדי שנה עד כ-1.4 מיליון בננות שעדיין ניתן היה לאכול. בחברה מקווים כי הארכת חיי המדף של הבננה, במיוחד לאחר קילוף וחיתוך, תוכל לצמצם את כמות הפרי שנזרקת, לסייע לרשתות שיווק ולשירותי מזון ולפתוח אפשרויות חדשות לשימוש מסחרי בפרי.

בבריטניה עדיין נדרש אישור של רשות תקני המזון כדי שהפיתוח יוכל להתקדם לשוק המקומי. אם יאושר, הבננה שאינה משחירה עשויה להפוך לאחד השינויים הבולטים שעבר אחד הפירות הנפוצים ביותר בעולם.

תגיות:
פירות
/
בננה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף