אם יש משהו אחד (לפחות) שעפולה ידועה בו - זה הפלאפל הנהדר שלה. כולם יודעים שבדרך לטיולים בצפון או בדרך חזרה הביתה - עוצרים בשדרת הפלאפל ונהנים ממנה חמה וטעימה של כדורים פריכים, צ'יפס שומני (בקטע טוב כמובן) וסלט מרענן שכל המדינה מדברת עליהם.
האמת שתכננתי במקור לשבת במקום כדי ליהנות מהפלאפל בעודו חם, אבל לא הבאתי בחשבון את העובדה שהמקום נמצא בלב בני ברק - ואפילו שזה נחשב הרחוב הראשי המחבר בין הערים השונות בגוש דן, והג'ינס והטי-שירט שלבשתי כנראה לא באמת הפריעו לאף אחד, האווירה הייתה שונה והרגשתי קצת לא במקום, והיו גם לא מעט מבטים שנשלחו אליי. אז הפכתי את הבילוי לטייק אווי והבאתי מנה נוספת לחברה, כדי שגם היא תוכל לתת את דעתה.
השורה התחתונה: המנה בסך הכול שווה את המחיר של 6 שקלים, התמורה לא רעה - אבל לא שיא הקולינריה (כצפוי). המסע לבני ברק אולי פחות כדאי עבור נשים כמוני, אבל אם אחד החברים שלכן עובר באזור - הוא לגמרי יכול לפנק אתכן במנה.
ועכשיו קצת בפירוט: הפיתה עצמה מלאה בכל טוב - כדורי פלאפל, צ'יפס שומני (שוב, בקטע טוב), קצת סלט טרי ואפילו חמוצים. לחובבי הז'אנר - אפשר גם להכניס חציל מטוגן פנימה. אבל האלמנט שהכי פחות טוב לדעתי במנה הוא הפלאפל עצמו - הכדורים קצת יבשים, והטעם שלהם לא חזק כמו שמצפים.
אני אכלתי את המנה שלי בהנאה יחסית - בשביל המחיר אני מרגישה שקיבלתי תמורה הגונה. ואז ראיתי שהחברה שלי לא אהבה, והפסיקה לאכול באמצע - אז אכלתי גם את החלק שלה. ואז הבנתי - מנה שלמה אחת של פלאפל לא השביעה אותי, והצלחתי לאכול עוד חצי מנה בלי להרגיש שאכלתי יותר מדי. זה לא קרה לי בשום פלאפליה אחרת, אז אולי למרות הגודל הסביר בכל זאת כן חסר בה קצת תוכן.
ולמי שתוהה לעצמו איך העסק מצליח להחזיק אפילו שהוא מוכר מנה אחת ב-6 שקלים בלבד - צריך להביא בחשבון שהעסק מוכר הרבה מנות ביום, שמכסות בעודף רב את העלות של המזון עצמו; את המנות הנוספות בתפריט שהמחיר שלהן גבוה יותר כמו פלאפל בבגט (14), חביתת ירק בפיתה/בבגט (17/12), שקשוקה בפיתה/בבגט (18/13) וסביח בפיצה/בבגט (18/13); את מוצרי הרווח מהשוליים כמו שקיות צ'יפס (5 ש"ח לקטנה, 10 לבינונית ו-15 לגדולה) ושתייה; את הפחת הנמוך יחסית בעקבות היצע המוצרים המצומצם; וכנראה גם את העובדה שהמקום היחסית קטן הזה משלם שכירות שהיא לא בשמיים.
התרעות פיקוד העורף