חשבנו ש-190 שקל לבראנץ' זו הגזמה. ואז הגיע האוכל

"פופ אנד פופ" של השף שחף שבתאי בתל אביב מצליחה לגרום למחיר של 190 שקלים לבראנץ' להיראות הגיוני

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
בראנץ' פופ אנד פופ
בראנץ' פופ אנד פופ | צילום: אסף קרלה

המסעדה, בקומה ה-14 של מגדלי הארבעה בתל אביב, אינה מאמינה באנדרסטייטמנט. החלל, בעיצוב ארמני קאזה, נראה כמפגש בין גלריה פרובוקטיבית, ארמון אירופי ומועדון של אנשים שאינם שואלים כמה עולה. על הצלחות מתנוססים דימויים ארוטיים, ועל הקירות יצירות שלא בטוח שהיה לכם האומץ לתלות בסלון. גם אם הטעם האמנותי שנוי במחלוקת, קשה להישאר אדישים לתפאורה.

אלא שההצגה האמיתית מתחילה כשהאוכל מגיע. לא מדובר כאן בעוד בראנץ' של ביצים בנדיקט, סלט קצוץ וטחינה בשלוש וריאציות. לשולחן מוגשות עשר מנות פתיחה, כולן מוקפדות, צבעוניות ורבות רבדים, לצד מבחר מאפים מרשים באמת. בריוש, פחזנית חריפה, קרקר גרעינים, חלה ובייגל זעתר הם פתיחה שמבהירה שגם הבצק זוכה לתשומת לב של מטבח רציני.

בשלב זה מתחיל מסע אסייתי עשיר: טונה כמהין עם קרם פרש, עירית ומיסו; שייטל עם מיסו ואיולי בזיליקום; דים סאם במילוי סינטה, קוקוס, תירס ובזיליקום; סלמון יקיטורי עם איולי בצל, חסה וקריספי בצל; וטרטר בקר עם מיסו חרדל וצ'יפס כרוב. לצידם, קולרבי נחלט עם איולי חריימה; סשימי דג ים עם סרירצ'ה, אגוזי לוז ודוריטוס; סלקים בסילאן, גבינת עיזים ופרג; מלפפונים עם ממרח פלפל, שומשום ובצל ירוק, וסלט מקונג.

העושר הזה אינו מסתכם בריבוי חומרי גלם. שבתאי, שף בעל קריירה בינלאומית ענפה, מפגין יד מדויקת והבנה של משחקי מרקמים, חריפות, חומציות ואוממי. המיסו מעניק עומק, הרטבים בונים שכבות טעם, והרכיבים הפריכים מייצרים ניגוד למרקמים הרכים. זו אינה אסיה של קיצורי דרך, אלא מטבח פיוז'ן שאינו חושש מעוצמה, ויודע גם כיצד לרסן אותה.

ואז, כשהגוף כבר מאותת על שובע, מגיעה העיקרית. אפשר לבחור בשקשוקארי עם עגבניות, קארי אדום, ביצים ובצל ירוק; בנודלס דאליין עם נתחי פילה, אטריות אורז, יקיטורי, צ'ילי ופטריות; או בשרימפס דאשי כרישה. בתוספת של 20-40 שקלים אפשר לשדרג למוסר טאבון, קסרול דגים, פילה שי-מה-הא או אנטרקוט אנד אגז. בנסיבות אלה, העיקרית כמעט מתפקדת כקינוח - מנה נוספת שמגיעה אחרי ארוחה שלמה.

וכאן טמון הפרדוקס הכלכלי. כל אחת ממנות הפתיחה הללו, לו הוגשה בנפרד בתפריט ערב של מסעדת יוקרה, הייתה יכולה לשאת תג מחיר של 70 שקלים בלי לעורר פליאה. בארוחה זו מקבלים עשר מהן, לצד מאפים ומנה עיקרית. ואין מדובר במזטים שנועדו לסתום את התיאבון בזול, אלא בעבודה קולינרית עתירת רכיבים, הכנות ודיוק.

"פופ אנד פופ" מציעה את אחד הבראנצ'ים המרשימים שפגשנו בשנים האחרונות. כזה שמזכיר כי תמורה לכסף אינה נמדדת רק בסכום שמשלמים, אלא בעיקר במה שמקבלים. ובמקרה הזה, מקבלים הרבה.

תגיות:
ביקורת אוכל
/
ביקורת מסעדות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף