סוגי קבורה יהודיים

האדם הוא בן תמותה. ה' יצר אותו מאדמה ואליה הוא מוחזר עם מותו, לקבורה. משמעות הקבורה היא טמינת גוף המת באדמה, כפי שנאמר בתורה לאדם הראשון :"בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ,כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב" (בראשית ג' 19)

לפניכם מידע אודות שיטות וסוגי קבורה הקיימים בישראל, המבוססים על ההלכה והמסורת היהודית:

בקבורה זוגית נחפר בור שעומקו כפול מקבורת שדה רגילה – 2 מטר מתחת לאדמה. בן הזוג שנפטר ראשון נקבר בחלקת הקבר התחתונה, ומעליו נשאר מקום לבן הזוג השני, שייקבר בבוא העת בחלקת הקבר העליונה.

כאשר בן הזוג השני נפטר, מפורקת המצבה שהוקמה לאחר פטירת בן הזוג הראשון, ונבנית מצבה חדשה בגודל סטנדרטי, המעוצבת עם שתי כריות נפרדות (שתי פלטות נפרדות), ואשר תכלול את שמות שני בני הזוג הקבורים.

שיטת קבורה זו נועדה לסייע בהתמודדות עם מצוקת הקרקעות לקבורה במדינה. מבין יתרונותיה הבולטים הם עלויות זולות, נוחות בהכנסת הנפטר לקבר ובכיסוי הקבר, וכן פתרון פתרון למשפחות שלא מסוגלות לראות את כיסוי הקבר בעפר.

משטח הקבורה הינו אופקי ובנוי על גבי רצפת בטון שעליה כמות עפר גדולה. רצפת הבטון היא למעשה מרפסת המחוברת בצדה להר ונתמכת בעמודים. תחת משטח הבטון הגדול המשמש כרצפה, ישנו חלל המשמש לקבורה במפלס נמוך יותר, ולעיתים ישנה מעליו תקרה המשמשת כמשטח קבורה לקומה נוספת. מידות הקברים והמרחקים ביניהם זהים לחלוטין למקובל בקבורת שדה.

לאחר ביצוע פעולה זו, הנפטר הראשון קבור בתחתית הקבר, מכוסה באבני הגולל ובעפר על פי דרישת ההלכה, ומעליו נטמן הנפטר השני. הנפטר השני יכוסה גם הוא באבני גולל ובעפר, ומעליהם תוקם מצבה חדשה, משותפת. קבורה זו נהוגה ברחבי הארץ ומנוצלת למספר רב יותר של נפטרים הנטמנים זה על גבי זה.