מנגד, העובדה ששדדו את הרב וגנבו מביתו כסף ורכוש אך לא פגעו באשתו, לא עונה על הקריטריונים של אנטישמיות. אי אפשר לנתק את הפגיעה ברב מהמציאות הכלכלית בארגנטינה - אינפלציה, עוני וחוסר יציבות כלכלית. במצב זה, אירועים כאלה הם חלק מהשגרה במדינה.
אני לא בטוח עד כמה האירוע הזה קשור לגל האנטישמי באירופה ובארה"ב, שבהן תופעת האנטישמיות מבצבצת שוב ושוב בזירות השונות, ויהודים לא מרגישים בטוחים לשלוח את הילדים שלהם לבתי הספר.
בארגנטינה, הקהילה היהודית למודת ניסיון. זהו אירוע מזערי לעומת אירועים שהיו בעבר. בעקבות חטיפת הפושע הנאצי אדולף אייכמן ב־1960, הקהילה היהודית התמודדה עם גל אנטישמי שלא ידעה כמותו לפני כן וגם לא אחריו, שבו אירעו התקפות חמורות ברחבי המדינה. הפיגועים שהתרחשו בשגרירות ישראל בבואנוס איירס ב־1992 ושנתיים לאחר מכן ב־1994 בבניין הקהילה היהודית, היו גם הם אירועים בעלי השלכות. ההתקפה על הרב, אם אכן תתברר כתקיפה על רקע אנטישמי, תהווה תמרור אזהרה בולט כחלק מהגל האנטישמי בעולם. אם אכן מדובר באירוע אנטישמי, אי אפשר יהיה לבדל אותו ממה שקורה בעולם, ובמיוחד בארה"ב, שבה אנו ערים לביטויים אנטישמיים שלא ראינו בעבר.
התרעות פיקוד העורף