מעט לפני יום הכיפורים ארזתי את עצמי ונסעתי לתקוע אשר בארץ יהודה, כך דייקה אותי הרבנית הדסה פרומן, אישתו של הרב מנחם פרומן ז"ל. נסעתי אליה לשמוע קצת סיפורים מרתקים שנויים במחלוקת, אם לדייק סיפורים שהופכים את התודעה באשר לקידום הגאולה בארץ, בתקשורת וחיבור נכון בין יהודים לערבים, כשמרכזה הוא עבודת הבורא ''בהר הבית'', ערבים לצד יהודים, לצד כל אומות העולם. כולם עולים לביתו של הבורא מתוך הבנה פשוטה ונקייה, מתוך רצון להתחבר לבורא עולם ולקבל מהשפע הזורם לתוך עולמינו דרך המיקום הספציפי הזה, הר הבית...
השיחה זרמה באופן מרתק, הדסה ומנחם פרומן הבינו כבר בגיל צעיר, כזוג, שהשלום בין היהודים והערבים יכול להגיע דרך הבנה דתית, תוך כדי כבוד הדדי בין הדתות, לשם הם כיוונו את כל זמנם ומרצם. הרעיון של התמסרות לעבודת האל תוך כדי שחרור אחיזה בקרקע, ומקומות שונים, הוביל את דרכם וממשיך להובילה כאבן דרך המובילה אל השלום העולמי.
בדרכי הביתה חשבתי על הדרך הזו שהיא למעשה היפוך התודעה, היתמסרות במקום היאחזות זרימה דתית במקום תקיעות דתית, ואולי, אולי זה מה שיכול להביא אותנו להגשמת הנבואה.
שתהא זו שנה טובה לשלום!
התרעות פיקוד העורף