"זה נכון שיש דברים שאני עושה בצורה שונה בגלל המגבלה שלי, כמו למשל תקיעת השופר, מקרא המגילה, קריאת התורה ועוד. בכל זאת, עוד לא פגשתי בן אדם שזכה לקיים את כל התורה כולה בכל פרטי הפרטים. כלומר, לכל אחד מאיתנו יש שליחות בעולם, ואנו מקיימים אותה עם הכלים שניתנו לנו", אומר הרב יהושע סודקוף, מנכ״ל עמותת חושים בן דן, המהווה בית חב״ד לקהילת החירשים וכבדי השמיעה ומנגישה את היהדות ואת כל הפעילויות בשפת הסימנים ועל ידי צוות חירשים וכבדי שמיעה.
סודקוף הוא הרב המוסמך החירש היחיד בארץ ואחד מתוך ארבעה רבנים חירשים בעולם. על השאלות הרבות שניתן לשאול אותו ינסה לענות היום בתוכנית "סליחה על השאלה" שתשוב בעונה שלישית (כאן 11, 22:10) עם פרק על אנשים חירשים, שבו הוא יככב לצד חירשים נוספים. הפרקים הבאים יעסקו, בין היתר, בהורים למתאבדים, בחרדים, באנשים שחיו ברחוב ובמי שהתאלמנו מבני ובנות זוגם.
סודקוף, 30, חירש מלידה שנולד להורים חירשים, גדל בלוס אנג'לס ולמד בישיבה בטורונטו שבקנדה. "המשפחה שלי מסורתית, והישיבה הייתה חרדית", הוא מספר בראיון שנערך בהתכתבות.
"התחלתי לחזור בתשובה בסביבות גיל בר המצווה. כחירש, לא כל כך הרגשתי שונה כי תמיד הייתי בסביבה עם אנשים שידעו לסמן, בין שאלו היו ההורים שלי או המורים שלי. בבית הספר היסודי שלי הייתה תוכנית ייחודית שבה שילבו ילדים חירשים עם שומעים בכיתה אחת והביאו מורים שידעו לסמן ולדבר בבת אחת, כך שהילדים השומעים למדו לסמן עם הזמן, והילדים החירשים היו שווים בין שווים. כשעברתי לחטיבת ביניים, התחלתי ללמוד לבד בכיתה של שומעים ונעזרתי במתורגמנית. רק אז התחלתי לחוות את השוני. למדתי במסגרת רגילה יחד עם תלמידים שומעים".
לארץ הוא עלה לפני ארבע שנים וחצי, וכשליח חב״ד לקהילת החירשים וכבדי השמיעה שם לו למטרה "להנגיש את היהדות בשפת הסימנים ובגובה העיניים". אולי זו הסיבה לכך שהחליט לקחת חלק בתוכנית הטלוויזיה, המבוססת על הפורמט האוסטרלי You can’t ask that, שמתמקד בקבוצה מסוימת באוכלוסייה המתמודדת עם סטיגמות ושיפוטיות מהסביבה, ומאפשר למשתתפים לענות בפתיחות על שאלות שהופנו אליהם מהציבור הרחב.
"החלטתי להשתתף בתוכנית מפני שחשבתי שאולי אוכל לתרום משהו לשיח הציבורי על אנשים חירשים וכבדי שמיעה", הוא אומר. "רוב אי־ההבנות של הציבור בנוגע לקהילה שלנו נובעות מחוסר מודעות לייחודיות של הקהילה, התרבות והשפה שלנו. כאחד האנשים שחיים יומיום בקהילה הזו, רציתי לחשוף לציבור קצת ממה שאנו חווים, ובכך להעלות עוד יותר את המודעות".
כיום סודקוף הוא תושב ראשון לציון, נשוי לאישה חירשת ואב לילדה. השניים הכירו בישראל. "תהליך השידוכים לא היה פשוט, כי האפשרויות מוגבלויות מאוד. עדיין יש לי הרבה חברים שמחפשים", הוא מספר.
"לפעמים הציפיות של השדכנים והמשודכים אינן מותאמות או שהן גבוהות מדי. אילו הייתי יכול, הייתי מעודד כל אחד - חירש או שומע - לתת צ׳אנס להצעות שידוכים שהן לא בדיוק מה שמחפשים, כי בסופו של דבר יש הרבה שאנו לא יודעים אפילו על עצמנו, על אחת כמה וכמה על אחרים. אשתי באה ממדינה לא מוכרת עבורי, ישראל, ודיברה בשפה אחרת, עברית, והתנהגה במנהגים שונים לגמרי, ולמרות כל זה הצלחנו להקים בית בישראל. בתנו, ביילא, היא בת שנה ושלושה חודשים עכשיו, והיא שומעת. אנו מתקשרים איתה בשפת הסימנים ובדיבור. אני משתמש בשפת הסימנים האמריקאית, ואשתי בשפת הסימנים הישראלית. חשוב לנו שבתנו תוכל להבין את השפות של המשפחות שלנו".
סודקוף מציין שרוב חבריו הם חירשים, אז "אנו מסתדרים יפה מאוד. יש שפת הסימנים, ויש נשמות טובות בקהילה שלנו. כאשר אנו מדברים, אנחנו מקפידים על קשר עין, ואם 'העיניים הן החלון לנשמה', אז אפשר להגיד שאנו מבינים אנשים יותר מבן אדם שומע שלא רואה מעבר למילים שהוא שומע".
התרעות פיקוד העורף