יום הכיפורים תשפ"א יחל השנה ביום ראשון, ט' בתשרי, 27 בספטמבר 2020, ויסתיים ביום שני בערב, י' בתשרי, 28 בספטמבר 2020. כחלק ממגבלות הקורונה והסגר שהוטל על המדינה בתקופת חגי תשרי, יתנהלו התפילות בבתי הכנסת על פי המתווה שאושר בממשלה - עד 10 אנשים במבנה ו-20 בשטח פתוח. 

מזג האוויר ביום הכיפורים צפוי להיות שרבי, בעיקר בצפון מזרח המדינה. אחרי סוף שבוע נעים יחסית, שבו תהיה הקלה בעומס החום, ביום ראשון, ערב יוה"כ, וביום שני, תהיה עלייה משמעותית במידות החום. הטמפרטורות החזויות צפויות לעבור את ה-30°, כשבעמק בית שאן ובכנרת צפויות מעל 40° חום.  

אלו הם זמני כניסת יום הכיפורים ותחילת הצום בערים המרכזיות:

יום כיפור (צילום: אבשלום ששוני)יום כיפור (צילום: אבשלום ששוני)

יום כיפור (צילום: אבשלום ששוני)יום כיפור (צילום: אבשלום ששוני)

יום כיפור (צילום: אבשלום ששוני)יום כיפור (צילום: אבשלום ששוני)

יום כיפור (צילום: אבשלום ששוני)יום כיפור (צילום: אבשלום ששוני)

הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, פרסם הנחיות הלכתיות לצום יום הכיפורים בימי הקורונה. בין היתר הוא קובע כי מי שבבידוד ולא חולה יצום, כמו גם מי מוגדר כחולה מאומת אך אין לו תסמינים. חולה בינוני או קשה לא יצום.

הנחיות הלכתיות לקראת יום הכיפורים (צילום: ללא)הנחיות הלכתיות לקראת יום הכיפורים (צילום: ללא)

שינויים בלוח הזמנים של התחבורה הציבורית

מחברת אגד נמסר כי בערב יום כיפור, לא יופעלו קווי האוטובוסים הבינעירוניים. פעילות קווי האוטובוסים העירוניים תסתיים במדורג בין השעות 15:00-14:00. במוצאי יום כיפור, לא יופעלו קווי האוטובוסים הבינעירוניים. פעילות קווי האוטובוסים העירוניים תתחדש במדורג החל בשעה 20:00.

ד"ר מאיה רוזמן מציעה לכם טיפים לצום קל ומועיל: איזו כמות של מים כדאי לשתות? מה אסור לשתות? אילו מזונות יעזרו לנו לעבור את הצום בשלום? ומתי הכי כדאי לאכול מרק? 

ומה אחרי הצום?

נהוג לשבור את הצום תחילה בשתיית משקה חם, בלגימות אטיות, לצד שלל עוגות ועוגיות מתוקות שמעלות את רמת הסוכר בדם ומחזירות את האנרגיה לגוף. פסקל פרץ רובין הכינה מתכון לעוגת טורט נפלאה, שתעזור לכם לחזור לשגרה אחרי הצום.

יום כיפור שלי/ הרב ישראל מאיר זינגרביץ

עד אותו יום כיפור בתשל"ד היה לכל עם ישראל רק יום כיפור אחד, זהה ואחיד לעם כולו. אך מאז שלפתע רעמו התותחים ויהום הסער ונהפך היום שנועד לחמלה למלחמה, והיום שיועד לטהרה וברכת החיים לשדה דמים ועמק בכא לכל איש שחזה בעיניו בלוחמים רצים מתפילתם ושועטים אל מרכבות האש להציל את עמם; לכל אדם שביום הכיפור ההוא איבד חברים ומאז היה לנכה רגשית שחש כי אינו שלם ללא אלה שהקריבו עצמם ושאת חיוכם שוב לא יראה. מאז לכל אחד ישנו יום הכיפור שלו. 

מאז לכל איש יש "ונתנה תוקף משלו". מאז בשעה שתיים בצהריים פורצת דמעה, ודמעתו של מחבר תפילת "ונתנה תוקף בעלותו המזבחה על קידוש ה'" מתערבבת עם שאגת הקרב ודמעות חיילי השריון הרצים אלי טנק להגן על ראשית גאולה. באותה מלחמה נשאתי את הכאב לא רק בלב פנימה אלא בידיים שבהם עטפנו וחילצנו את קדושי השריון והחי"ר על מנת להביאם אלי קבר ישראל.

באחד הימים נקראנו לפנות חללים מתוך טנק שהושמד ולעינינו נגלה מחזה עצוב ונורא. היו אלה שני חיילים  שנשרפו חיים כשידו של אחד מעוטרת בתפילין. מאוחר יותר הוברר כי היו אלה שני טנקיסטים, אחד שומר מצוות וחברו שלא חונך לשמור מצוות אך למות על קידוש ה' ידוע ידע. חברים היו בחייהם ולא נפרדו במותם.

מתוך מאות תמונות וזיכרונות מאותה מלחמה, זו ליוותה אותי ורק שנים לאחר שהסיוטים עזבוני ושוב יכולתי לנום בשנתי, עולה תמונה זו כל יום כיפור מחדש בשעה שתיים. באותם ימים, באחד מרגעי המנוחה, כתבתי דברים ששמרתי ושאשתף איתכם. היו אלה מילים שבדמיוני אמר אחד הלוחמים לחברו בטרם מותם.

רעות בלהבות הטנק

אחי,
כאשר יחד נוכח פני המוות עמדנו
נפרצו אז כל המחיצות
מחיצות הטנק נפרצו והאש סבבתנו
ובלהב היוקד שערות ראשנו להטו
פרא ראשך ופאת זקני
ורק אז ראינו כמה דומים אנחנו
בפנינו המפויחות
ובתואר ראשינו השרוף והקרח
אז ידענו - כי אחים אנחנו

אחי,
כאשר יחד נוכח פני המוות עמדנו
הוסרו כל המחיצות
אז, כאשר יחדיו מהטנק הבוער צנחנו
כל בגדינו נשרפו
וכאשר בעפר התפלשנו
את האש להעביר מבשרנו
ראינו אז כמה דומים אנחנו
אותן ידיים דוויות
אותם פצעים ואותן כוויות
ואז ידענו אתה ה"שמוצניק" ואני ה"דוס"
כי אחים אנחנו

אחי,
כאשר יחדיו נוכח פני המוות שכבנו
והמוות קרב בדמות שריוני אויב
תמות נפשי עם פלישתים זעקת
ואני אחריך עניתי כהד
וכאשר את רימוני באויב שילחתי
מלווים בתפילת שמע ישראל
...ה' אחד - שמעתיך לוחש
ואז ידענו בבטחה - כי אחים אנחנו

ובאותה שעה תפילה אחת את לבבי הרטיטה
ריבונו של עולם
אם בזה העולם אתה מותירנו
יהי רצון מלפניך
שלעולם לא נשכח עוד כי אחים אנחנו
ולעולם לא נשכח - כי אב אחד לכולנו

וכאשר אזלו הרימונים
בפסוקי תהילים את שריון האויב תקפנו
אז קראתי בשקט ואתה החרית בקול גדול
כמו היינו שוב בטנק - טען ותותחן
וכאשר סדד נותרנו בין פגרי הטנקים
משאלה אחת לחשת בן הקיבוץ - תפילין כשלך
ידיי השרופות לא נשמעו לי
ואיני יודע מי כרך סביב מה שנותר מידך
מעוטרים בתפילין וחבוקים כך מצאונו אנשי החילוץ
ובדמנו המוקז עלי תפילין וטוטפת
כרתנו בדם הנפש - ברית דמי אחים!

קוראים יקרים, הפעם לא היו אלה דברי תורה, אלא געגועים לזכרם של אלה שהותירו בנפשי פצע מדמם, קדושי יום הכיפורים שלי.
ניחתם לחיים טובים באהבת אחים.

סיפור של כיפור/ הרב מנחם גערליצקי

אוהבים סיפורים? מי לא... כילד שגדל במשפחת חסידים, התחנכתי, והתאהבתי קשות, בסיפורי הצדיקים. בפרט באלה העוסקים בתפילות הימים הנוראים. הקסם הוא בפשטות. הסיפור תמיד אותו סיפור והעלילה תמיד אותה עלילה. אותה המסגרת, אותם המוטיבים ואותו הנרטיב:
השנה תמיד קשה במיוחד. רעב, בצורת, וכמובן גזירות קשות של הפריץ התורן. התפילות תמיד מסתבכות וכרוכות בקשיים. הצדיק פוסק לפתע מתפילתו חמור סבר. השופר נדם בפתאומיות וקולו לא נשמע. מאיזו סיבה שלא תהיה התפילה נקטעת.

הקהל נבוך ומפוחד, הנשים מתעלפות והגברים מתפללים בבכי. ואז, בדיוק בנקודה הזו, מתרחש תמיד מפנה דרמטי בעלילה. משהו בלתי צפוי קורה. ילד צועק "קו־קו־רי־קו" כביטוי לתפילה מעומק הלב. כפרי תמים מופיע עם איזו מצווה מיוחדת שעשה. או שהצדיק מצליח, ברגע האחרון, ללמד זכות על הקהילה. והנה, שערי שמים נבקעים, השופר משמיע את קולו הצלול ברמה, הצדיק ממשיך בתפילתו בשמחה, הגזירות כולן מתבטלות, ויהודי העיירה זוכים לשנה טובה ומוצלחת.

מאז ומתמיד סיפורים פשוטים ומתוקים אלה נגעו ללבי. למרות היותם כה רחוקים ממציאות חיי המוכרת. אלא שהשנה פתאום הבנתי שכל הסיפורים הללו מתגשמים ממש מול עיניי. ואני, בכבודי ובעצמי, מקבל הזדמנות היסטורית לככב כגיבור ראשי ב"סיפור צדיקים" קלאסי שעוד יסופר לדורות. 

יש לנו כאן את כל המרכיבים: שנה קשה, יש? בהחלט. יותר קשה מזו קשה אפילו לדמיין. קשיים בתפילות, יש? לא סתם קשיים, בתי הכנסת כולם סגורים, ואפילו בשטחים הפתוחים עדיין לא יודעים אם יותר לנו להתאסף ולהתפלל. כל מה שחסר לנו כעת הוא רק את אותו מפנה דרמטי בעלילה. אותה תפילה תמימה וטהורה, אותה זעקה אותנטית הנובעת מעומק הלב, זו שבכוחה לשבור את כל המחיצות, להתגבר על כל המחסומים ולהגיע עד לפני כיסא הכבוד. 

"ותשובה ותפילה וצדקה", גם אם הן מתרחשות בחצר, בחניון, במרפסת או אפילו בבית ביחידות, עדיין יפה כוחן "להעביר את רוע הגזירה" - ביום כיפור הקרוב יש לכולנו הזדמנות נדירה להיות לא רק חלק מהסיפור, אלא גם לכתוב, במו תפילותינו, את מה שיתרחש בסופו ובחתימתו. הבה נתאחד כולנו, תוך שמירה קפדנית על ההוראות, ליום כיפור משמעותי של תפילה בכוונה, ונזכה לסיפור מתוק עם כתיבה וחתימה טובה!

הכותב הוא שליח חב"ד לשכונות הצפון החדש, ורב בית הכנסת "סי אנד סאן" בתל אביב