ראש השנה תשפ"ז יחול השנה בסוף השבוע של 12–13 בספטמבר 2026, וייכנס עם כניסת השבת בערב יום שישי, 11 בספטמבר. היום הראשון של החג, א' בתשרי, יחול בשבת, והיום השני, ב' בתשרי, יחול ביום ראשון. החג יסתיים במוצאי יום ראשון, 13 בספטמבר.
מתי מדליקים נרות ומה סדר הברכות?
הדלקת הנרות בערב החג תהיה בירושלים בשעה 18:15, בתל אביב ב־18:31, בחיפה ב־18:24, בבאר שבע ב־18:32 ובאילת ב־18:20. צאת החג ביום ראשון תהיה בירושלים ובאילת ב־19:25, בחיפה ובבאר שבע ב־19:26 ובתל אביב ב־19:27.
מאחר שערב ראש השנה חל השנה ביום שישי, הדלקת נרות החג היא גם הדלקת נרות שבת. לפי סדר ההלכה למקרה שבו א' בתשרי חל בשבת, הברכה המקובלת היא "להדליק נר של שבת ושל יום טוב", לצד ברכת "שהחיינו", בהתאם למנהג. קיימים הבדלי נוסח ומנהגים בין העדות.
גם הקידוש של הלילה הראשון משלב השנה את השבת וראש השנה. לאחר "ויכולו" מברכים על היין "בורא פרי הגפן", אומרים את קידוש החג תוך הזכרת השבת, וחותמים "מקדש השבת וישראל ויום הזיכרון". לאחר מכן נאמרת ברכת "שהחיינו". לקראת היום השני יש להכין עוד לפני כניסת החג נר או אש שיישארו דולקים, משום שאת נרות הלילה השני אין מדליקים באמצעות יצירת אש חדשה אלא מעבירים אש מנר שכבר דולק. ההדלקה וההכנות ליום השני נעשות רק לאחר צאת השבת.
מאחר שהלילה השני מתחיל במוצאי שבת, הקידוש כולל גם הבדלה בין שבת ליום טוב. בסדר המקובל משולבים יין, קידוש, נר והבדלה. בנושא ברכת "שהחיינו" בלילה השני קיימים מנהגים שונים בין הקהילות, ויש הנוהגים להניח פרי חדש על השולחן ולכוון גם עליו בעת הברכה.
סימני ראש השנה - מה אוכלים ועל מה מברכים?
לאחר הקידוש נוטלים ידיים, מברכים "המוציא לחם מן הארץ" על החלה, ובקהילות רבות נוהגים לטבול אותה בדבש או בסוכר כסימן לשנה מתוקה. בהמשך אוכלים את סימני החג. חשוב להבחין בין הברכה על המאכל עצמו לבין ה"יהי רצון" שנאמר בעקבותיו, וכן בין סימנים הנאכלים בתוך הסעודה לאחר ברכת "המוציא" לבין כאלה שנאכלים מחוץ לסעודה.
כאשר הסימנים נאכלים כחלק מסעודת החג לאחר נטילת ידיים וברכת "המוציא", הירקות, הדג והבשר נפטרים בדרך כלל בברכת "המוציא" ואין מברכים עליהם בנפרד. לעומת זאת, על פרי עץ שאינו חלק רגיל מהסעודה מברכים "בורא פרי העץ", ומכוונים בברכה לפטור גם את שאר פירות העץ שעל השולחן.
סימני החג - מה צריך להיות על השולחן בראש השנה?
תפילות ראש השנה
ראש השנה מכונה במסורת גם "יום הדין", והתפילות בו שונות מתפילות שבת וחול רגילות. כבר מתפילת ערבית של ליל החג מתחילים בתוספות המיוחדות לעשרת ימי תשובה, ובהן "זכרנו לחיים", "מי כמוך", "וכתוב לחיים טובים" ו"בספר חיים". במקום "האל הקדוש" אומרים "המלך הקדוש".
השנה, בגלל השבת, סדר הדברים יהיה חריג: בשבת יתקיימו תפילות ראש השנה ללא תקיעות השופר. ביום ראשון, היום השני של החג, יתווספו התקיעות, ובהן הברכות "לשמוע קול שופר" ו"שהחיינו" בהתאם למנהג.
גם מנהג התשליך מושפע השנה מהשבת. בדרך כלל נוהגים לצאת ביום הראשון של ראש השנה למקור מים ולומר את תפילת התשליך, המסמלת את הרצון להשליך את החטאים ולהתחיל מחדש. כאשר היום הראשון חל בשבת, רבים דוחים את התשליך ליום השני של ראש השנה. ראש השנה פותח את עשרת ימי תשובה, שיימשכו עד יום הכיפורים.
התרעות פיקוד העורף