מתי סוכות 2026?
סוכות מכונה גם "חג האסיף", והוא השלישי בשלושת הרגלים. אחת המשמעויות המרכזיות של הישיבה בסוכה היא זכר ליציאת מצרים ולתקופה שבה ישבו בני ישראל בסוכות במהלך נדודיהם. בניגוד לחגים אחרים, שבהם מרכז החיים נותר בתוך הבית, בסוכות מצוות החג היא להפוך דווקא את המבנה הארעי למקום המגורים למשך שבעת הימים.
לא כל ארבעה קירות וסכך הם סוכה כשרה - איך בונים סוכה?
כדי שהסוכה תהיה כשרה יש מספר תנאים בסיסיים. היא צריכה להיבנות תחת כיפת השמים ולא מתחת לגג, מרפסת מקורה או עץ שענפיו מכסים אותה. הסיבה היא שהצל בסוכה צריך להגיע מהסכך הכשר עצמו ולא מגורם אחר הנמצא מעליו.
גובה הסוכה צריך להיות לפחות עשרה טפחים ולא יותר מעשרים אמה. שטחה המינימלי הוא שבעה על שבעה טפחים; התרגום המדויק לסנטימטרים משתנה לפי שיטות החישוב ההלכתיות. מבחינת הדפנות, ההלכה מאפשרת במצבים מסוימים שתי דפנות שלמות ודופן שלישית חלקית, אולם הדרך הפשוטה והמקובלת היא להקים לפחות שלוש דפנות יציבות. הדפנות יכולות להיות עשויות מחומרים שונים, אך עליהן להיות מסוגלות לעמוד ברוח מצויה. יריעות שמתנפנפות באופן משמעותי ברוח עלולות ליצור בעיה בכשרות הסוכה.
גם לסכך יש כללים ברורים. עליו להיות עשוי מחומר שגדל מן הקרקע אך כבר נותק ממנה, כגון ענפים, קנים או חומר צמחי מתאים, ושאינו כלי המקבל טומאה. ענפים המחוברים עדיין לעץ אינם יכולים לשמש סכך.
כמות הסכך צריכה להיות כזו שהצל בתוך הסוכה יהיה רב יותר מאור השמש החודר דרכו – "צילתה מרובה מחמתה". לכתחילה מקובל שלא ליצור שכבה אטומה לחלוטין, אלא להשאיר אפשרות לראות דרכה את הכוכבים. עם זאת, עצם העובדה שלא רואים כוכבים אינה בהכרח פוסלת את הסוכה; הבעיה חמורה יותר כאשר הסכך נעשה צפוף כל כך שאפילו גשם אינו יכול לחדור דרכו.
מה צריך לעשות בסוכה?
המצווה אינה מסתכמת בארוחת ערב אחת. העיקרון הוא "תשבו כעין תדורו": במהלך שבעת הימים הופכת הסוכה, ככל האפשר, לביתו של האדם. אוכלים ושותים בה, לומדים ומארחים בה, ולפי דיני הישיבה בסוכה גם השינה היא חלק מהמצווה בהתאם למנהג ולנסיבות.
בלילה הראשון של החג יש חיוב מיוחד לאכול בסוכה. במסגרת הקידוש מברכים על היין, את קידוש החג, את ברכת "לישב בסוכה" ואת ברכת "שהחיינו". מכיוון שסוכות תשפ"ז מתחיל השנה יחד עם שבת, נוסח הקידוש משלב את קדושת השבת וקדושת יום טוב.
במהלך שאר החג נוהגים לברך "לישב בסוכה" במסגרת אכילה המחייבת ישיבה בסוכה. בפרטים המדויקים – מתי מברכים ובאילו סוגי אכילה – קיימים הבדלי מנהג ופסיקה בין העדות, ולכן אין להציג כלל אחד כאילו הוא זהה לכל הקהילות.
ארבעת המינים – אבל השנה לא ביום הראשון
המצווה השנייה המזוהה יותר מכל עם סוכות היא נטילת ארבעת המינים: אתרוג אחד, לולב אחד, שלושה הדסים ושתי ערבות. את הלולב, ההדסים והערבות אוגדים יחד, ואת האתרוג מחזיקים לצדם בעת קיום המצווה. הברכה היא "על נטילת לולב", ובפעם הראשונה שבה מקיימים את המצווה באותה שנה מוסיפים גם את ברכת "שהחיינו".
וכאן מגיע השינוי המיוחד של 2026: מכיוון שהיום הראשון של סוכות חל בשבת, לא נוטלים השנה את ארבעת המינים בשבת. לכן הנטילה הראשונה בישראל תהיה ביום ראשון, 27 בספטמבר, היום הראשון של חול המועד. באותו יום יברכו "על נטילת לולב" ו"שהחיינו"; ביתר ימי החג שבהם נוטלים את המינים מברכים "על נטילת לולב" בלבד.
הלל, מוסף והושענות: תפילות חג הסוכות
תפילות סוכות כוללות את נוסחי שלושת הרגלים. בליל החג מתפללים ערבית של יום טוב, ובבוקר תפילת שחרית ולאחריה הלל. בניגוד לראש חודש ולימים מסוימים בפסח, בכל שבעת ימי סוכות אומרים הלל שלם. לאחר מכן מתקיימות תפילות החג, ובהן מוסף.
בימי חול המועד נוטלים את ארבעת המינים גם במהלך ההלל ומנענעים אותם במקומות שנקבעו בתפילה. בנוסף נאמרות תפילות ה"הושענות", ובקהילות רבות מקיפים את בימת בית הכנסת כשארבעת המינים בידיים.
בתפילות ובברכת המזון במהלך החג מוסיפים "יעלה ויבוא". בברכת המזון נהוג גם להוסיף את הבקשה "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת".
האורחים שלא באמת נכנסים בדלת - האושפיזין
לצד המצוות ההלכתיות נמצא אחד המנהגים המוכרים של החג – האושפיזין. משמעות המילה בארמית היא אורחים, ועל פי המסורת מזמינים בכל יום לסוכה אחד משבעת ה"אורחים" הרוחניים המזוהים עם גדולי האומה.
ברשימה המקובלת מופיעים אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד, אם כי סדר האושפיזין עשוי להשתנות בין מסורות שונות. המנהג התחבר לאורך הדורות גם לערך המעשי של הכנסת אורחים – פתיחת הסוכה לבני משפחה, חברים ואורחים נוספים.
גם קישוט הסוכה הוא מנהג ותיק. נהוג לייפות את הסוכה בקישוטים, פירות וקישוטי חג, כחלק מהרעיון של הידור המצווה והפיכת המבנה הארעי למקום מכובד ונעים.
היום האחרון של סוכות נראה אחרת
היום השביעי של החג נקרא הושענא רבה. בתפילת שחרית מורחב סדר ההושענות, ומקיפים את הבימה שבע פעמים. לאחר ההושענות מקיימים את מנהג חיבוט הערבה. הושענא רבה נחשב במסורת ליום בעל משמעות מיוחדת בתהליך התשובה והחתימה שהחל בראש השנה וביום הכיפורים.
בסוף היום נפרדים מן הסוכה, ולמחרת מגיע שמיני עצרת. חשוב להדגיש: למרות שמו, שמיני עצרת אינו היום השמיני של מצוות הסוכה אלא חג נפרד. בארץ ישראל חוגגים באותו יום גם את שמחת תורה, ובתפילת מוסף מתחילים להזכיר את הגשמים באמצעות "משיב הרוח ומוריד הגשם".
ובדרך למצווה – לא לשכוח בטיחות
משרד הבריאות פרסם לקראת סוכות שורה של הנחיות בטיחות. בין היתר יש להקים את הסוכה הרחק מעמודי חשמל ומארונות חשמל, להשתמש רק בציוד חשמלי תקין ומתאים לתנאי חוץ כאשר הדבר נדרש, ולהשאיר את פתח הסוכה פנוי ליציאה מהירה במקרה חירום.
מומלץ להשתמש בסכך שאינו יבש מאוד כדי לצמצם סכנת התלקחות, ולהרחיק נרות, גופי תאורה וקישוטים מחומרים דליקים. תליית קישוטים חשמליים צריכה להיעשות בידי מבוגרים, ואין להשאיר נרות דולקים ללא השגחה.
בסופו של דבר, חג הסוכות משלב כמה שכבות שונות: יציאה מבית הקבע אל מבנה ארעי, נטילת ארבעת המינים, תפילות מיוחדות, הכנסת אורחים ושמחה. בשנת 2026 מצטרף לכך פרט חריג בלוח השנה: היום הראשון חל בשבת, ולכן הסוכה תעמוד במרכז החג כבר מערב שישי – אבל הלולב והאתרוג יצטרכו לחכות עד יום ראשון.
התרעות פיקוד העורף