אומר המדרש (שמות רבה לג): "אמר הקב"ה לישראל, מכרתי לכם את תורתי, כביכול נמכרתי יחד עמה שנאמר: "ויקחו לי תרומה". משל למלך שהיתה לו בת יחידה, בא אחד המלכים ונשא אותה לאשה, ביקש לילך לארצו וליטול את אשתו עמו, אמר לו: בתי שנתתי לך יחידה היא לי, לפרוש ממנה איני יכול, לומר לך אל תיטלה איני יכול לפי שהיא אשתך, אלא טובה אחת עשה עמי, שכל מקום שאתה הולך, קיטון אחד עשה לי שאדור אצלכם, שאיני יכול להניח את בתי. כך אמר הקב"ה לישראל: נתתי לכם את התורה, לפרוש ממנה איני יכול, לומר לכם: אל תטלוה איני יכול, אלא בכל מקום שאתם הולכים, בית אחד עשו לי שאדור בתוכו שנאמר" ועשו לי משכן".
מסירת התורה לישראל היא פעולה בלתי הפיכה ועל כן לעד השכינה שהיא ביתו של הקב"ה לעד תהיה צמודה לאומתנו.
הרמב"ן מסביר שהמשכן, מעבר להיותו מקום לעבודת ה' ( ובארץ ישראל בית המקדש ימלא את מקומו של המשכן במדבר), הוא למעשה המקום בו נמצאת השכינה באופן תמידי אלא שבהר סיני, במעמד מתן תורה, זה היה בגלוי ובקולות ורעמים ובמשכן השכינה שוכנת בהסתר ועיקרו הוא בהיותו המקום בו מונח הארון והתורה (לוחות הברית) מונחת בתוכו.
הדיבור יוצא מהשמים אל בין הכרובים שעל הארון ומבין הכרובים אל משה ואחר כך ממשה אל כלל ישראל. ומסביר הרב יחיאל וינברג זצ"ל כי המשכן ממשיך למעשה את מעמד הר סיני אלא שזה בהסתר.
ולאחר מעמד הר סיני והקמת המשכן שכאמור הוא המשכו של מעמד הר סיני, ישנו מעמד שלישי והוא "מעמד הקהל" והוא האירוע המתקיים פעם בשבע שנים כשהמלך קורא בתורה לעיני כל ישראל את ספר דברים והמטרה של אסיפה זו היא שוב לנטוע בלב העם, הבוגרים, הילדים, הנשים והטף את שמירת דברי התורה ואומר ה"שפת אמת" בפרשת וילך שהיה נס במעמד הקהל דוגמת הנס שהיה במעמד הר סיני שמיליוני בני אדם שמעו את הקול, וגם כאן שמעו כולם את קול המלך (ללא מערכת הגברה....)
מוסיף הרב אברהם וינגורט, תלמידו המובהק של ה "שרידי אש", שמעמד הר סיני לא נפסק במצוות הקהל שהיא מצווה המוטלת על העם כולו בתור כלל ישראל. אלא שמן הכלל עובר היעד אל הפרט. זו המצווה המוטלת על כל יחיד לכתוב ספר תורה וזהו המעמד הרביעי שהינה המצווה האחרונה שבתורה. התורה איננה רק הדגל הלאומי של העם אלא היא מופנית אל כל יחיד מישראל לומר לכל אחד שכולנו, כל הפרטים המרכיבים את עם ישראל, יכולים וחייבים לחוש בקרבינו את מעמד הר סיני הראשוני.
כל אות שבספר תורה ניתנה לנו בסיני ובשעה שאדם לומד תורה עליו לבצע תפנית במחשבתו ולהרגיש שממש עתה הקב"ה מדבר אליו.
הרי לנו ארבעה מעמדות. א. סיני. ב. משכן. ג. מצוות הקהל. ד. כתיבת ספר תורה. והנה לנו הקבלה מענינת בין המעבר מהמעמד הראשון לשני, לבין המעבר השלישי לרביעי. עוברים מן הגלוי לנסתר. ומן המעבר הפומבי למעמד הפרטי והאינטימי, בו לכל אחד יש לו התגלות משלו.
התרעות פיקוד העורף