פרשת השבוע: תזריע- מצורע | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'

בשבת שעברה, בפרשת שמיני, למדנו את דיני החיה והעוף,  אילו טהורים ואילו טמאים, ומייד בפרשת תזריע מפרטת התורה מה דיני האדם עצמו- "אשה כי תזריע וילדה זכר"  (ויקרא, יב,ב) איך נטמאת ואיך נטהרת.

כותב רש"י  "כשם שיצירתו של אדם אחרי כל הבהמה חיה ועוף כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף".

העובדה שהאדם נברא  בסופה של הבריאה, לאחר שנבראו כל החיות והושלמה יצירת הטבע ויופיו, הרים וגבעות, עצים ומעיינות,  מעידה כי הקב"ה רצה להכין עולם מושלם  על מנת לשרת את האדם. "בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילנות גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים הם, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב עולמי".( קהלת רבה ז, יט).

האדם חייב לומר "בשבילי נברא העולם" לא מתוך תחושה של גבהות לב אלא מתוך כניעה לבורא ית' המטיב עם ברואיו.

מובא בשם התנא בן זומא : "כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול. חרש, זרע, קצר וכו' אחר כך אכל, ואני מוצא כל אלו מתוקנים לפני". אלקים לא רק ברא את עולמו אלא לימד את האדם כיצד לנצל את כל רכיבי הטבע על מנת לזון את גופו.

ר' יעקב גלינסקי זצ"ל חישב שהחקלאי וסיטונאי התבואה, יצרני המגל והמחרשה, משאית התבואה ומשאית הלחם, האופה ובעל המכולת וכו' מגיע לכ 40 שעוסקים ביצירת כיכר הלחם שאנו אוכלים.  גם זה בבחינת "העולם נברא בשבילי".

מסופר על הרב ישראל מסלנט (ממייסדי תנועת המוסר שקמה בליטא במאה ה- 19)   שנסע  לפריז בעניני הכלל. יום אחד עבר בשדרות האליזה וצמא למים.  ישבו הוא ומלווהו ליד שולחן בית קפה שהוצא אל  המדרכה. שאל המלצר מה רצונם לשתות. השיבו לו שמבקשים כוס מים. המלצר מילא את בקשתם והגיש את החשבון שעלה במושגי ימינו כשלושים שקל. נדהם ר' ישראל ולאחר ששילם ביקש לשוחח עם בעל בית הקפה.

"למה  מעט מים כל כך יקרים? הלא ספל מים אינם שווים פרוטה?"

ענה לו בעל בית הקפה: "אולי המים שווים פרוטה. אבל כאן, במקום היקר בפריז,  אני משלם שכירות, הריהוט היוקרתי עולה כסף וכך נברשת הבדולח,  את המלצר אני מממן,את הפסנתרן אני  מממן. על כל זה משלמים גם אם לוגמים רק כוס מים".

"אתה צודק לחלוטין" ענה לו ר' ישראל.

כשחזר לליטא סיפר לתלמידיו  מה למד מבעל בית הקפה.

אנו נהנים מהעולם.

ציפורים מציצות  כנעימת פסנתר.

השמש זורחת כנברשת הבדולח.

אנו לא רק שותים מים. אנו נהנים מהעולם כולו. האם לא חייבים אנו " לשלם" לה' אפילו על כל נשימה ונשימה?

" בשבילי נברא העולם".