פרשת השבוע: במדבר | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'

בדרשותיו מביא  ה"בן איש חי" (הרב יוסף חיים מבגדד, מגדולי רבני ופוסקי יהדות המזרח, מכונה ה"בן איש חי" על שם ספרו. 1835-1909) הסבר נפלא על רקע ויכוח שניהל מול יהודי  בבגדד.

מספר הבן איש חי שפעם שמע יהודי בעירו מדבר בגנותם של  היהודים האשכנזים הגרים בארצות אירופה אשר מחללים שבת מקטן ועד גדול, אוכלים מאכלות אסורים ועוד כהנה וכהנה עברות.

הבן איש חי, למרות קנאותו להלכה ושמירת כל גדריה  פנה בזעם לאותו יהודי אשר דיבת יהודי אירופה בלשונו ושאלו "מי הכניסך לתוך דיבור רע זה? דומה אתה לזבוב שאינו חונה על דבר נקי וטהור אלא רק על מכה וחבורה. מדוע אתה מספר לי בגנות אנשי אירופה ואינך מספר בדבר טוב ובשבח הנמצא בהם"?

ענה לו הנ"ל: "וכי יש למצוא זכות על אנשים המחללים שבת ואוכלים נבלות וטרפות"?

ענה הבן איש חי: "יש ויש! הנה אפילו אותם אנשים המחללים שבתות, אוכלים בשר וחלב יחדיו וכד', עם כל זאת הם  מחזיקים בשם  היהדות עליהם ומכריזים בפיהם כי יהודים הם ואינם מתביישים בכך והשם "יהודי" אינו חרפה להם אלא כבוד ותפארת!  האין זו זכות גדולה? "

והוסיף בדבריו סיפור שהתרחש בתקופתו שאנשים שונאי יהודים רצו לבזות  שר יהודי נכבד שהוזמן לחצר המלך והתארגנו בבואו של אותו שר יהודי לחצר המלכות ושאגו לעומתו בבוז : "יהודי ! יהודי!". היהודי הוציא מכיסו אלף מטבעות זהב והשליך לעבר הצועקים וקרא: "הכסף בשבילכם ! "

המלך השתהה ושאלו לפשר מעשיו והיהודי ענה לו: "היתה לי שמחה גדולה בכך שקראו לי יהודי".

כך סיים הבן איש חי את הוויכוח: "אמנם לא תמיד  נוהגים אותם יהודים באשכנז כיהודים שומרי המסורת כמונו בבגדד, אך כל עוד גאים הם ביהדותם, עורכים לבניהם ברית מילה ונשמרים לא לשאת נוכריות לאשה, יהודים יקרים המה והשתדל להפך בזכותם ואל תוציא דיבתם רעה!" .

וזהו ההסבר בפסוק בראשית דברינו. "שאו את ראש כל עדת  בני ישראל" אמנם יש בתוך עדת בני ישראל כאלו ששכחו את צורתם היהודית אולם כל זמן שהם ממשיכים להיות  "למשפחותם לבית אבותם" כל עוד הם דואגים שבניהם ימשיכו את משפחותם והם חלק מבית אבותם ולא נופלים חלילה במלכודת נישואי תערובת ואינם מתביישים בהיותם שייכים לעם ישראל הרי שראויים הם להקרא ולהמנות בתוך "כל עדת בני ישראל".

כך התייחסו גדולי  עמינו באהבה וחיבה לכל אחד מישראל. ללמד  זכות ולא חלילה לקנטר ולגנות חלקים בעם ישראל.

לא הייתה בכך כל סתירה בין צדקותו של הבן איש חי לבין היותו סניגור נאמן לעמו.