יגמר בפיצוץ? הפערים בין נתניהו ללוין ממשיכים להתרחב

תמה תקופת החגים, ואיתה תם מצג הרגיעה שניסו לשווק הפוליטיקאים לציבור, שכה מאס בהם. בדיעבד יש לציין כי מסע השיווק די הצליח. נבואות זעם על עימותים קשים שיחריבו את ימי הזיכרון ואת יום העצמאות לרוב נותרו נחלתם הבלעדית של המוכיחים בשער, של אנשי התקשורת ושל חברי האופוזיציה, ואילו העם היושב בציון זכה לשגרת חגים כמעט מלאה. אולם במציאות החשופה פחות לעינו של הקהל הרחב, המערכת הפוליטית לא נעצרה ולא נחה לרגע. השיחות והמגעים האינסופיים נמשכו במלואם גם בשבועיים שבין חג הפסח ליום העצמאות.

הצוותים של הקואליציה, של יש עתיד והמחנה הממלכתי ישבו שעות ארוכות באולם הכנסים של בית המלון הירושלמי המפואר "וולדורף אסטוריה", ואחרי כל יום דיונים נוסף דיווחו בעיקר על "הפערים הגדולים" שבעמדות הצדדים, ואף לא מילה על צמצום כלשהו של אותם הפערים.

"החידה המרכזית שאותה אנחנו מנסים לפצח ולא בטוח שהצלחנו, היא מה ביבי באמת רוצה בעניין הרפורמה. מהי עמדתו ועד כמה היא זו שקובעת את התנהלות הצוות שיושב מולנו שעות על גבי שעות", עדכן השבוע אחד מאנשי האופוזיציה שהשתתף בשיחות.

חברים נוספים שנכחו בחדר המו"מ בשבועיים של ההידברות מחזקים את דבריו. וכך הם מתארים את המתרחש בצוות הקואליציה: "הרושם שהתקבל אצלנו הוא כי חברי הקואליציה מייצגים קבוצות שונות, הם לא משמיעים דעה אחידה. חלקם, ובראשם אביעד בקשי מפורום קהלת, מתעקשים על השינויים בוועדה לבחירת שופטים. לא משנה מה נביא ומה נגיד, מבחינתם העיקר הוא למנות שופטי עליון ברוב פוליטי של הקואליציה. לדעתנו, הם באו לייצג את שר המשפטים יריב לוין, הם זרועו הארוכה בשיחות".

לטענת אנשי הצוותים של האופוזיציה, השר רון דרמר, שגם הוא חבר בצוות הקואליציוני, משמיע קול שונה מהותית מזה של "נציגי יריב לוין", להגדרתם. "דרמר מדבר במתינות. משדר הבנה מלאה של המצב המורכב, של נחיצות השיח, הפשרה וההסכמות הרחבות. לא כניעה ולא ויתור גורף – אלא נכונות להידבר ולהגיע להבנות בלי לשדר לחץ זמן מטורף, כאילו אם לא יעבירו את הרפורמה מחר בבוקר, העולם יעצור מלכת".

השאלה שאנשי האופוזיציה שואלים את עצמם בכל פעם שהם יוצאים מעוד סבב שיחות היא את מי רון דרמר מייצג? את ראש הממשלה בנימין נתניהו ועמדתו, או את עצמו בלבד? ואם התשובה האחרונה היא הנכונה, עד כמה עמדת דרמר המתונה משחקת תפקיד בהליך קבלת ההחלטות אצל ראש הממשלה? וגם עד כמה העמדה הקשוחה של "נציגי לוין" בצוות המו"מ משקפת את מידת ההשפעה של שר המשפטים עצמו על המגמות בתוך הקואליציה?

כמיטב המסורת, אנשים טובים דאגו להביא בהקדם את השמועה החמה לאזניו של שר המשפטים ועוד בגרסתה הכי אכזרית. לוין רתח. בליכוד התחילו לדבר על הנתק המעמיק שבין לוין לנתניהו. לפי עדויות הנוכחים, בישיבה האחרונה של הקבינט המדיני־ביטחוני הושב שר המשפטים במרחק של כמה כיסאות מראש הממשלה, אף שבכל הדיונים הקודמים של הפורום היה מקומו של לוין קרוב לזה של נתניהו.

אם לא די בכך, חלק ממקורבי נתניהו, כולל אנשי הליכוד ואנשי התקשורת הנמנים עם תומכיו, פתחו במתקפה רבתי על לוין. "יריב סיבך את ביבי. אולי הרפורמה היא הדבר הנכון לעשות, אך הצורה והסגנון של יריב הרסו את כל המהלך, משכו אש מיותרת ותרמו תרומה מרכזית להתרוממות המחאה שהחלה כהפגנות השמאל והגיעה עד לסרבנות של אנשי המילואים ולפגיעה ממשית בכלכלה" – פומפם המסר בכל פלטפורמה אפשרית, החל משיחות המסדרון ועד אמירות פומביות בתקשורת.

לוין שמע הכל ונפגע עמוקות. השמועות שהחלו להסתובב אפוא בקרב אנשי הליכוד (וכמיטב המסורת, הובאו בהקדם לתשומת לבו של ראש הממשלה ויו"ר הליכוד) דיברו על שתי מגמות: לוין שוקל להתפטר; או שהוא שולח את אנשיו לאסוף חתימות במטרה לכנס את מרכז הליכוד כדי להעביר החלטה שתחייב את סיעת הליכוד להשלים את חקיקת הרפורמה מיד עם פתיחת כנס הקיץ של הכנסת.

נציין בסוגריים כי כינוס המרכז אכן עומד על הפרק, רק מסיבה אחרת. בליכוד מעלים הילוך לקראת הבחירות המוניציפליות, וכחלק מהמהלך חוקת התנועה מחייבת לכנס את חברי המרכז כדי לבחור את חברי הוועדה המוניציפלית של הליכוד.

מי שעמד בראש הוועדה בשלוש המערכות המוניציפליות האחרונות הוא חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין־מכבים־רעות ויו"ר מרכז השלטון המקומי ב־15 השנים האחרונות. הפעם - כך לטענת שורה של גורמים  בליכוד -  הודיע ביבס כי אינו מעוניין להמשיך ולעמוד בראש הוועדה. לדברי הגורמים המקורבים לנתניהו, ראש הממשלה מתכוון לקדם את בני ביטון, ראש עיריית דימונה, לתפקיד ראש הוועדה במקום ביבס. במקביל, שר התרבות והספורט מיקי זוהר פועל לשינוי הנוהל הקיים שלפיו הוועדה המוניציפלית של הליכוד מורכבת מראשי רשויות מטעם התנועה, כשבכוונתו להיבחר בעצמו להרכב הוועדה.

בסביבת חיים ביבס רואים אחרת את המצב. מקורביו מסרו כי "הוועדה המוניציפלית הנבחרת קיימת ופועלת כל אימת שלא נבחרה ועדה חדשה במרכז הליכוד". לפי הערכות בליכוד, בשבוע הבא נתניהו יקבל החלטה באשר למועד כינוס המרכז שצפוי לדון בבחירת הוועדה המוניציפלית החדשה ובאותה הזדמנות ( וזה חשוב לא פחות) : גם בקביעת המועד לוועידת הליכוד ב-2024.

בכל מקרה, ההתארגנות למערכת הבחירות לרשויות המקומיות מחייבת לכנס את מרכז הליכוד, אלא שבשיא המתיחות בין לוין לנתניהו גוברת ההערכה כי שר המשפטים שוקל לנצל את האירוע על מנת לקבל תמיכה של חברי המרכז ולכפות על נתניהו את המשכה של חקיקת הרפורמה. נתניהו שמע ונלחץ. עימות חזיתי עם לוין, מי שעד לאחרונה נחשב למקורב ולאיש האמון הכי קרוב של רה"מ, ועוד בעת הזאת – מבחינת נתניהו זו אופציה שלא באה בחשבון.

במצב האלקטורלי הנוכחי של הליכוד, כאשר הסקרים לא מבשרים טובות שבוע אחרי שבוע, נתניהו לא יכול להרשות לעצמו להיחלש גם בקרב הגרעין הקשה שנותר עד כה ולא זז מילימטר באף סקר. היום עמדתו הנחושה של לוין בסוגיית הרפורמה היא־היא המייצגת את עמדת הבייס. היא – ולא קולו המתון של רון דרמר ועוד רבים וטובים בקרב ותיקי הליכוד.

על אף ההסתייגות הנדרשת לסקרים של אמצע, סליחה, תחילת הקדנציה, לנתניהו ברור כי אין לזלזל בהשפעתה התדמיתית של דעת הקהל הנשקפת מאותם הסקרים. כל עוד הבייס איתו, חברי הקואליציה מתייחסים אליו כאל בעל כוח. ברגע שיאבד את תמיכת הבייס, יחד איתה עלול נתניהו לאבד את כוחו בתוך הקואליציה מול איתמר בן גביר, מול בצלאל סמוטריץ' ומול יצחק גולדקנופף שידברו איתו אחרת, והשינוי לא יהיה לטובה.

לאור ההבנה הרחבה הזאת, שרק גוברת בליכוד כולו ולא רק בסביבה הקרובה של נתניהו, שורה של שליחים נרתמו למשימה לא פשוטה לשוחח עם שר המשפטים הנחוש ולשכנעו לתת זמן לשיפור המצב, לתקציב, להרגעת הרוחות – כל זה תחת החסות של ההידברות בבית הנשיא. "נהיה חכמים ואז נהיה צודקים. נמנע כל יוזמה שתחזיר את המחאה – בלי לוותר על הרפורמה". זה המסר שאיתו גורמים שונים צפויים להגיע לפתחו של יריב לוין, בתקווה למצוא אוזן קשבת ולהשיג הבנה בסיסית. ימים יגידו אם יצליחו במשימתם.