לאחר הפגישה בין נשיא ארצות הברית ג׳ו ביידן וראש הממשלה בנימין נתניהו, האמירות של יורש העצר הסעודי בן סלמאן בראיון לפוקס ניוז האמריקנית על התקדמות במשא ומתן לנורמליזציה והדיווח בוול סטריט ג׳ורנל כי ראש הממשלה נתניהו הנחה את גורמי הביטחון הבכירים לשתף פעולה עם ארה״ב בכל הנוגע לאפשרות להעשרת אורניום לצרכי כור אזרחי בסעודיה, נמנעו גורמים רשמיים במערכת הביטחון להגיב לאותם דיווחים בשל רגישות המשא ומתן שמתנהל מאחורי הקלעים.
בן סלמאן: "בכל יום שעובר - אנחנו מתקרבים לנורמליזציה עם ישראל"
גורמים בארה"ב טוענים: הוצעה לסעודיה ברית הגנה בתמורה לנורמליזציה
לקראת נורמליזציה? "זו מהפכה, מלכי סעודיה לשעבר מתגלגלים בקבר"
באשר לכל התייחסות פומבית עשויה להיות השלכה על המגעים ואף ליצירת מתיחות מול ראש הממשלה, נתניהו שלפחות על פי הצהרותיו נראה כי מודאג פחות מאשר מערכת הביטחון לגבי הסכנות וסימני השאלה הלא פתורים, עדיין לא חושף את פרטי ההסכם, שאינם מאפשרים בשלב הזה למערכת הביטחון לגבש את עמדותיה המקצועיות לגבי ההסכם.
יחד עם זאת, ככל שיודע ל"מעריב", גם לאחר הפגישו בארה״ב, אין שינוי בעמדה המובילה במערכת הביטחון, אותה חשפנו בשבוע שעבר כי ישנם ספקות לגבי היכולת לקבל ערובות מתאימות מהממשל האמריקאי כי העשרת אורניום על אדמת סעודיה תישאר ותגודר בתחום האזרחי בלבד.
כמו כן, טרם התקבלו ההוכחות המתאימות שמאפשרות לתת חותמת ביטחונית לתהליך מורכב הנדרש בסוגיית העשרת האורניום, שיש בו גם פוטנציאל להיות מסוכן עבור ישראל והאזור כולו, ולכן את ההחלטות צריך לקבל רק לאחר גיבוש עמדה רשמית של כלל גופי הביטחון.
עבודת מטה יסודית שלוקח זמן לבצע אותה ודורשת העמקה בדרגי עבודה שונים ומגוונים, על מנת שניתן יהיה לקבוע באופן אחראי גם בהסתכלות ארוכת שנים שהעשרת האורניום בסעודיה אינה חושפת את ישראל לסכנות עתידיות, בשל פיתוח נשק גרעיני בסעודיה. יורש העצר הסעודי אף הצהיר באופן הברור ביותר בראיון האחרון, כי אם איראן תשיג נשק גרעיני - יכולת כזו צריכה להיות גם בסעודיה. משפט שיש בו להעיד על האסטרטגיה הסעודית כי העשרת אורניום לצרכי כור אזרחי עלולה להיות בבחינת צעד בדרך ליכולת צבאית, נתון בעל פוטנציאל מסוכנות לישראל בהינתן כי יציבות שלטונית והבטחה כי לא יעלה בעתיד משטר עוין לישראל בסעודיה הוא שיקול שחייב להילקח בחשבון במכלול הסיכונים העתידיים לישראל.
בנוסף לכך, כחלק מגיבוש עמדה סדורה של מערכת הביטחון, יש לבחון לעומק השלכות אפשריות של ההסכם בכל הקשור למרוץ גרעיני במזרח התיכון ולצעדים שינקטו מדינות נוספות באזור, כמו טורקיה ומצרים, זאת מתוך רצון להעשיר אורניום גם בתחומן. מעבר לסוגיה הזו, ישנם תחומים נוספים שבמערכת הביטחון סבורים כי יש צורך בעבודת מטה יסודית לגביהם בצה״ל ובמשרד הביטחון,
על מנת להבטיח את המשך היתרון היחסי של ישראל בניתוח מדוקדק של פרטי ההסכם וההשלכות הצפויות לה, ובהתאם לכך לבחון גם רשימת דרישות ישראליות להבטחת המשך היתרון היחסי של ישראל באזור.
גם במערכת הביטחון רואים את ההצהרות האחרונות של נשיא ארצות הברית, ראש ממשלה ישראל ויורש העצר הסעודי כביטוי דקלרטיבי לרצינות המשא ומתן מאחורי הקלעים, אך ישנו ספק משמעותי האם תחת חלון הזמנים הצר והלחוץ מאוד נוכח האילוצים הפוליטיים בארה״ב, ניתן להגיע לביטחונות נדרשים שיבטיחו כי לצד החשיבות האסטרטגית האדירה עבור מדינת ישראל, האיומים הביטחוניים הפוטנציאליים העתידים אינם בבחינת סימן שאלה גדול מדיי שאסור להמר עליו בשל לחץ הזמן להגיע להסכם תחת לחץ של לוחות זמנים.
בשורה התחתונה, גם כעת לאחר הצהרות הבכירים בהתייחסות מערכת הביטחון, כפי שפורסמה ב"מעריב" בשבוע שעבר, כי על מנת לספק חותמת ביטחונית להסכם נורמליזציה, נדרש לנהל תהליך סדור שרק לאחריו יהיה ניתן לקבוע את עמדות גופי הביטחון השונים.
יש לקחת בחשבון שבתוך התהליך הזה עשויים להתגלות פערים משמעותיים בעמדות והמלצות גופי הביטחון השונים במיוחד בין צה״ל והמוסד. חשוב לזכור כי המוסד כפוף באופן ישיר למשרד ראש הממשלה, בניגוד לצה״ל שהיה מחוץ לסוד העניינים גם במשא ומתן במגעים לנורמליזציה עם מדינות הסכמי אברהם.
בזהירות הנדרשת, לאחר הצטרפות ראש המוסד לביקור בניו יורק, גורמים שונים בתוך המערכת מזהים מידה מסוימת של גמישות רבה יותר מצד ראש המוסד דדי ברנע בגישה טולרנטית יותר לסוגייה זאת, מאשר שאר גופי הביטחון. לפחות בשלב הזה, כאשר יש סימני שאלה פתוחים וספקות בכיכולת של האמריקאים לספק לישראל את ההבטחות הנדרשות שלא תהיה זליגה בעתיד בהעשרת האורניום בסעודיה מתחום אזרחי לצבאי.
מידה של מחלוקת בתוך מערכת הביטחון בסוגיה זו, תותיר בידי ראש הממשלה מרווח פוליטי גמיש הרבה יותר להכריע בנושא בהתאם לרצונו, גם אם תירשם לדוגמה התנגדות בצה״ל. מכאן גם ההערכה הסבירה, שאת סוגיית העשרת האורניום בסעודיה בהתאם לרצון האמריקאי והדרישה הסעודית יוכל ראש הממשלה נתניהו לפתור גם אם התנגדות חלקית בתוך מערכת הביטחון, במיוחד כאשר האמריקאים לוחצים מאוד בסוגיה הזו.
אבל הסכמה ישראלית בנושא הזה אינה מבטיחה שום דבר, כי גם כאשר האמריקאים ולא הסעודים הם אלה שלוחצים על צעדים משמעותיים לקראת הפלסטינים, את זה כבר יהיה קשה הרבה יותר לנתניהו לצלוח בהרכב הקואליציה הנוכחית שבה גם הבערת תשעה רכבים ממוגנים לידי מנגנון הביטחון הפלסטינים כמעט והפכו למשבר קואליציוני חמור.
דווקא העובדה כי המשא ומתן הנוכחי מתקיים באופן פומבי על השולחן ולא באופן ממודר כפי שהתקיימו הסכמי אברהם, מוסיפים גם עבור נתניהו מכשולים עמוקים אותם יידרש לעבור בדרך להסכם. השגתו בלוחות הזמנים הצפופים תחת סימני שאלה ביטחוניים מורכבים ומטעני צעד פוליטיים צפויים בדרך הופכת אותו לקשה מאוד להשגה, אך לא למשימה בלתי אפשרית.
בדרך לנורמליזציה לא בטוח כי כבר עכשיו יבשילו כל התנאים להסכם, אבל עבור ראש הממשלה נתניהו זו הזדמנות מצוינת לכייל חזרה את סדרי העדיפויות של הממשלה להתעסק באינטרסים העמוקים של ישראל והרבה פחות ברפורמה שקרעה את ישראל בשנה האחרונה.