אם אחרי תשעה ימים שישראל סופדת ל-1300 קורבנות של אזרחים ואזרחיות חפים מפשע שנרצחו בדם קר בברבריות נאצית - שום גורם דתי, שום סמכות חרדית, שום חצר חסידית עדיין לא הכריזו על תענית ציבור ויום תפילה זאת הוכחה ניצחת, ברורה ועצובה לעובדה, למציאות שאין במדינת ישראל ולעם בציון הנהגה רוחנית מוסמכת, שאין מנהיגות תורנית מעורבת ושאין סמכות רוחנית בעלת השפעה.
רק אחרי 10 ימים: הממשלה תדון בתוכנית הסיוע לעוטף עזה
ההיסטוריה של הגלות ושל קהילות יהודיות בארצות אירופה מספרת על פוגרומים, רדיפות וגירושים נגד יהודים שגרמו לקורבנות. לא במספר ובהיקף שהמתקפה הרצחנית של החמאס גרמה לקהילת המיליונים של יהודים במדינה העצמאית. לאחדים מהפוגרומים והגירושים המתועדים בהיסטוריה נקבעו בזמנו ימי זכרון, ימי תפילה ונכתבו תפילות מיוחדות ופיוטים, שבקהילות אחדות באירופה נאמרים עד היום.
ההעדר הזה של החלטה על תענית ציבור וחוסר של תגובה דתית-רוחנית-תורנית ספונטנית מוסמכת לאסון הנורא והמצמרר שישראל והעם חווים, בולטים וצורמים על רקע העובדה שמדובר ברבנים, גורמים דתיים, פוליטיקאים חרדיים וחסידיים שבחודשים האחרונים לא הפסיקו להתבטא, לשווק הצהרות, לפרסם דעותיהם על כל נושא ולהביע ברבים, בגאווה וביהירות, את השקפותיהם, במיוחד התנגדותם ושלילתם תופעות בחברה בישראל ובאורח חייהם של מיליוני אזרחים. כל אלו בוודאי המומים, כואבים, מצטערים על האבדות, על המכה האיומה שניחתה בהפתעה על מדינת ישראל. אבל לא שומעים אותם, לא רואים אותם. הרב הראשי הספרדי לא פרסם עד כה שום הצהרה מיוחדת דומה לזאת שפרסם נגד החילוניים אוכלי טריפות.
חבר הכנסת של 'יהדות התורה', נציג חסידות בעלזא, ישראל אייכלר פרסם לפני שבועות אחדים מניפסט נגד המדינה, נגד הציונות, נגד החילונים, רווי שנאה ברמה חולנית. אין לו שום דבר מה לומר למשפחותיהם של הנרצחים, של החטופים. עמיתו בצמרת מפלגת 'יהדות התורה' פינדרוס פרסם לא כבר הצהרה לעגנית ומעליבה נגד להט"ב, אין לו מה לומר לנפגעי המתקפה הרצחנית של החמאס. ראשי 'יהדות התורה' חבר הכנסת משה גפני והשר יצחק גולדקנופף יזמו הצעת חוק לכלול את לימוד התורה כחוק מדינה. לא עולה בדעתם בעת צרה ומצוקה ליזום הצעת חוק שתכלול את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" כחוק מדינה.
מתפרסים בימים האחרונים דיווחים שלפיהם "2000 חרדים פנו לצה"ל ורוצים להתגייס למלחמה". יש גם ידיעות על התארגנויות של חרדים ופעילות שלהם לעזרה וסיוע לחיילי צה"ל ותמיכה במשפחות הנרצחים. כלומר, בקרב המגזר החרדי יש תגובות, פועמים רגשות שותפות והשתתפות בצער, בכאב ובמצוקה שמתקפת "שמחת תורה" הנחיתה על המדינה והעם. מי שמזוהים, ידועים ומתיימרים כנציגי המגזר החרדי הם אלו שמתעלמים מקיומם של אלפי חרדים שמשתוקקים להתגייס ולתרום חלקם למאמץ המלחמתי נגד הטרור החמאסי. ואולי הם דווקא מודעים לקיומם אבל חוששים מהשפעתם על תלמידי הישיבות ואברכי הכוללים, שעשויים גם הם להתעורר ולבקש אפיקים והזדמנויות לנצל את שעת הצרה והמצוקה להשתלבות בחברה הישראלית. הרב טאו בודאי לא ישן טוב בלילות האחרונים בגלל הפחד שלו מההשפעה שכבר מורגשת ועשויה להתעצם בקרב המגזר החרדי בעקבות אירועי הימים האחרונים.
מלחמת 'שמחת תורה' תישאר צרובה בזיכרון היהודי כיום שבמקורות מוגדר כיום צרה ומצוקה, כיום שחכמי התלמוד קבעו ש"יוצאים בו לרחובה של עיר". זה גם אירוע עצוב וכואב שיש בו פוטנציאל של שבירת חומות ההתבדלות בין המגזר החרדי לישראל החילונית, ואפילו שעת כושר להשתלבות של המגזר החרדי בחברה הישראלית. למגזר החרדי אין הנהגה ואין מנהיגות שאפשר לצפות מהם לניצול הפוטנציאל הזה. אבל בלשון הקבלה יש מושג "אתערותא דלתתא" – התעוררות של מטה, התעוררות על ידי בני אדם. (בניגוד לאתערותא דלעילא, התעוררות עליונה). אחרי אסון כזה, נזכה, נראה, נרגיש ונתנחם בהתעוררות בקרב בני אדם.