1. ממשלת יש ברירה
סמוטריץ' אמור להכין תקציב עדכני לשנת 2024, שיהיה תקציב מהגיהינום בגלל הזינוק בהוצאות המלחמה. תקציב הגבוה בכ־100 מיליארד שקל בהשוואה לתקציב המקורי, ונאמד ב־600 מיליארד שקל. ארבעה חברי כנסת מהאופוזיציה דרשו שלשום מסמוטריץ' להביא את תקציב 2024 לחקיקה מחודשת, מכיוון שמה שנעשה כעת הוא לטענתם ישראבלוף.
אלא שהסיכוי שזה יקרה הוא אפסי, שכן אם חוק התקציב לא יעבור - הממשלה תיפול. הסיכוי שבתקציב העדכני יבוטלו כספים קואליציוניים, בהיקף של 8 מיליארד שקל, שווה פחות או יותר לסיכוי שנסראללה יגיע לכיכר החטופים בתל אביב כדי להשתתף בהפגנת הזדהות עם הנעדרים. הגידול בתקציב יגיע על חשבון גידול במסגרת הגירעון, שיעמוד לפחות על 100 מיליארד שקל.
בנוסף, צפוי חיתוך רוחבי חד בתקציבי הממשלה השונים. אבל מה לא יקרה כמעט בוודאות? הימנעות פוליטית מסגירת חמישה־שישה משרדי ממשלה מ־38 מיניסטריונים לכלום ושום דבר, שיכולה להניב חיסכון של מאות מיליוני שקלים. זה הזמן לקנא בממשלת שווייץ, המתפקדת מצוין עם שבעה שרים בלבד.
אפשרות כלכלית הגיונית שראויה לבחינה היא העלאת מסים. מדוע לא לשקול העלאת מע"מ בשנת 2024 בלבד ב־1%, ולאחר מכן להתחייב להורידו? ועוד לפני כן - מדוע שלא לקצץ רוחבית בהטבות המס המיותרות בתחומי החיסכון או לבטל פטורים ממע"מ במיליארדים כמו על פירות וירקות? ומדוע צריך לסבסד במיליארדים את מחירי הבנזין למכונית, כאילו מדובר במוצרי יסוד כמו לחם או חלב?
פיגוע אוניברסלי קשה יותר, אומנם לא במישור הכלכלי אלא האנושי, נוגע להתנהגות של מי שמכונה השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. אחרי שאחד משרי מפלגתו הטיל פצצת אטום על עזה, בן גביר לא ספר השבוע את משפחות החטופים הדומעות וכינס דיון בכנסת בנושא עונש מוות למחבלים. הדיון, שדמה לזירת פיגוע, נעשה מכיוון שבן גביר עצמו סבור שבחירות עלולות לצוף בכל רגע ולכן חייבים להקצין עמדות - גם על חשבון ביטחון המדינה.
מי שכונה בימים שלפני המלחמה "שר הפיתות" חייב למצב את עצמו כפרחח המזרח התיכון וכשולף הססמאות היעיל ביותר בסביבה. לקינוח, הדיון בכנסת לא הסתיים בלי ששר הטיקטוק יצדיק את המוניטין המפוקפק, יחטוף את אחד מנציגי משפחות החטופים, וייאלצוֹ להתחבק ולהצטלם איתו. בפוטו פרג' היו גונזים את הצילום.
אפילו אם חברות אלה קריטיות למאמץ המלחמתי, הלו: בחברת החשמל אין יו"ר, ובתחילת דצמבר תישאר החברה ללא קוורום מחייב. בחברות בנות של מקורות אין דירקטורים ואין מנכ"ל. השיא הוא באי־משיכת דיבידנדים בהיקף של 2 מיליארד שקל מחברות ממשלתיות בתירוצים הזויים, אף שבעיתוי הנוכחי זה הכי חשוב מבחינת האוצר. ושר האוצר סמוטריץ' רואה ושותק, כי אצלו הכל פוליטיקה.
ממשלת נתניהו איבדה את הבושה ואת הלגיטימציה, כפי שנתניהו עצמו טען כלפי ממשלות אחרות על הרבה פחות. מסמוטריץ' (המדשדש סביב אחוז החסימה), משר הטיקטוק בן גביר ומאמסלם (איש הרולקסים) אין ציפיות. אבל אפילו בקואליציה הנוכחית יש עדיין כמה פוליטיקאים ערכיים והגונים שיכולים באומץ לומר – "עד כאן". אחרי כל המחדלים, הגיע הזמן לקבל את אמון הבוחר. את האומץ הם מוזמנים לשאוב מאין־ספור סיפורי גבורה אזרחיים ממלחמת עזה ומטבח 7 באוקטובר.
2. אל תגיד נגיד
הנגיד חייב כהונה - לא כממלא מקום ולא על תקן של מורה מחליף. זה חשוב לכלכלת המלחמה, למשק ולמעמדה של ישראל בעולם. כאן ראוי לציין את התנהגות הנגיד, שהחזיק מעמד, היה מוכן להתבזות, וממש עד לרגע האחרון לא נואש ובסופו של דבר זכה. עד למלחמה שיקולים כמו טובת המשק ניצבו בתחתית הרשימה של ראש הממשלה, שהפוליטיקה הקטנה משחקת אצלו בגדול. אז מה קרה הפעם? מדוע כפו עליו נגיד שספג ביקורת קשה משרי הקואליציה ושאינו בדיוק כוס התה שלו?
הדברים נכונים הרבה יותר ביחס לשר האוצר, שכך הוא ייצב את עצמו כמבוגר האחראי. אבל מה יוצא מזה לנתניהו? אז זהו, שבעצם כלום ושום דבר. נתניהו נאלץ להסכים לעמדת סמוטריץ' אך ורק משיקולים פוליטיים. כעת הוא נאלץ לאכול את הדייסה שהוא עצמו רקח.
הנגיד, שכאמור כמעט התאבד על הארכת הכהונה, ישוחרר כעת מאילוצים פוליטיים. הוא יוכל להפעיל את המדיניות המוניטרית אך ורק על פי שיקולים מקצועיים. במידת הצורך, הריבית הגבוהה תישאר גם עד תום הקדנציה בדצמבר 2028 - אפילו אם במגזר העסקי יכריזו על יום אבל לאומי.
ולבסוף, פרופ' ירון נכנס להמשך כהונתו באחת התקופות הסוערות של הכלכלה. הוא יוכל כעת להביע, ללא שום אילוצים פוליטיים, את דעותיו ביחס לכספים הקואליציוניים ואת הצורך בקיצוץ הגירעון. ואם יהיה צורך, הוא גם יתמוך בהעלאת מסים. בסופו של דבר, זה המקום להזכיר שעל פי החוק הוא גם היועץ הכלכלי של הממשלה.
3. ריבית פיגורים
ההחלטה הראשונה שעומדת על הפרק לאחר שפרופ' ירון התבשר על ההחלטה להאריך את כהונתו תהיה החלטת הריבית. כדי לחסוך מהקוראים את המתח, אקדים ואעריך שגם החודש הריבית תישאר ללא שינוי. היא לא תרד, כי פרופ' ירון ידוע בשמרנות מופלגת ובהשתהות בקבלת החלטות. כשם שאיחר בהעלאת הריבית בתחילת 2022, הוא נמצא כעת במצב של ריבית פיגורים.
גם רובם המוחלט של האנליסטים סבור שהריבית לא תרד הפעם. זה יקרה אולי בהחלטה הבאה, שתתקבל בינואר 2024. הסיבות האפשריות להורדה הן התמתנות האינפלציה, היחלשות הדולר והמגמות בעולם. מעניין לקרוא את הסקירות הכלכליות שפורסמו השבוע. בדיסקונט מציינים שהאינפלציה מוסיפה להאט, וכך גם אינפלציית הליבה - ומפחיתים את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה ל־2.4%. "לפי שוק החוזים, קיימת הסתברות של 100% להורדת הריבית ב־0.25% במהלך שלושת החודשים הקרובים, וב־0.25% נוספים עד ההודעה בראשית אפריל".
אם כן, קיים קונצנזוס כמעט מוחלט של הבנקים ושל בתי ההשקעות שהריבית לא תופחת בשני הקרוב, וזו בשורה קשה מנשוא למקבלי המשכנתאות ולצרכני האוברדראפט. נתנחם בהערכה שייתכן שהיא תשתנה בינואר 2024. תרד או תעלה? לא ברור. לפחות בתחום אחד יש ודאות: יש לנו נגיד!
4. מלחמת סטארט־אפ ניישן
העמותה מעניקה שירות רציף לעסקים, חיבורים עסקיים, תמיכה מקצועית, כלי שיווק ומידע עסקי וכלכלי, לצד פעילות מוגברת מול משקיעים וחברות עסקיות בעולם. התוצאות ניכרות בשטח: סנטרל האב סייעה ליותר מ־400 חברות בראשית דרכן. צוות המומחים בחמ"ל מתמקד אישית בחברות, ומציע פתרונות ההשקעה של גופים כמו קרן SafeDome, קרן Arieli Capital, קרן Iron Nation, רשות החדשנות ועוד.
בימים אלה של מלחמה וההתאוששות מהתוצאות העגומות של המהפכה המשפטית, קיומה של עמותה כזאת חיוני מאין כמוהו. "בניתוח התוצאות שלאחר אירועים ביטחוניים בעבר, כמו מלחמת לבנון השנייה או מבצע צוק איתן, אנו למדים שההייטק המשיך לשגשג. אנחנו מאמינים שכך יהיה גם הפעם", אומר חסון.
"בנוסף, אנחנו מנסים להתחבר ליוזמות מימון קיימות של גופים אמריקאיים, שהביעו את רצונם לסייע לחברות הזנק ולעבוד עם חברות ישראליות. כיום יש כ־100 מנהלים בכירים מעולמות הטכנולוגיה והפיננסים שיכולים לעזור ישירות לחברות. הכל נעשה על בסיס התנדבותי לחלוטין".
"רוב חברות ההייטק אומנם פועלות לא בצפון או בדרום אלא במרכז, אבל יש חברות הנמצאות באזורי העוטף - במיוחד בתחום טכנולוגיות החקלאות. למרות זאת, אני לא שומע על חברות רב־לאומית וגופי השקעה שמתכוונים לסגת מתוכניות ההשקעה. הם הפגינו עד היום אמון בהייטק, ומאמינים גם ביכולתו לצלוח את המשבר ולהישאר פה. ברור שמקדם הסיכון של ישראל גדל ותהיה לכך השפעה, אבל לדעתי היא תהיה קצרת טווח. ב־30 השנה האחרונות נבנה לענף ההייטק הישראלי אקו־סיסטם יוצא דופן. אנחנו מובילים בימים אלה קמפיין שמעיד על החוסן של ההייטק הישראלי ולא משנה מה קורה".
התרעות פיקוד העורף