איש לא יופתע אם גלנט יהיה חבר הכנסת הראשון מהליכוד שיחבור לגנץ, ויביא להפלת ממשלת נתניהו. זאת תהיה הנקמה המתוקה שלו
לא ברור מי מתעב יותר את מי. ראש הממשלה את שר הביטחון, או שר הביטחון את ראש הממשלה. בין השניים זורם הרבה דם רע, ולהוציא יחסי עבודה קורקטיים אין ביניהם יחסים אישיים.
הרפורמה לא מתה? בליכוד מתכננים את הצעד הבא לאחר בג"ץ הסבירות
היועמ"שית: "בן גביר חרג מסמכותו בעבודת המשטרה" - כך הוא השיב
בסוף חודש מרץ השנה זימן נתניהו את גלנט ללשכתו לשיחה קצרה, והודיע לו על פיטוריו, יממה אחרי ששר הביטחון קרא לעצור את החקיקה המשפטית. נתניהו הבהיר לגלנט שאין לו אמון בו. אי־האמון שנוצר בין השניים נמשך עד היום. נתניהו פיטר את גלנט, אבל מעולם לא שלח לו מכתב פיטורים. פחות מחודש לאחר שפיטר אותו, הודיע נתניהו לגלנט שהוא חוזר באופן מלא לתפקיד. גלנט לא שכח ולא סלח. יחסי העבודה שידעו עליות ובעיקר מורדות, הגיעו לשפל המדרגה.
בתשעת החודשים שבהם קידם נתניהו את ההפיכה המשטרית שהוציאה רבבות אנשים לרחובות, שלח גלנט לנתניהו מכתבים שבהם הזהיר אותו ממשמעות ההשפעות הביטחוניות של החקיקה, ובהם אובדן כושר ההרתעה. גלנט לא נחשב מעולם בעיני נתניהו כאיש אמונו. הוא נחשד על ידי גורמים בליכוד בהדלפות, כשהחשד לא יוחס ישירות ללשכת ראש הממשלה, אך אין ספק מי עומד מאחוריו.
נתניהו לא יכול שלא לחוש שגלנט סולד ממנו ולא מאמין לו. גלנט בחר, כנראה מטעמים טקטיים, שלא לחשוף מכתבי התרעה ששלח לנתניהו בעקבות מלחמת ה־7 באוקטובר. אם תוקם ועדת חקירה ממלכתית לאחר המלחמה, יוכל גלנט להציג בפניה את מה שכתב לראש הממשלה. מבחינת נתניהו, גלנט לא היה חוזר למשרד הביטחון לאחר שפוטר אם הייתה לו ברירה אחרת. הוא הציע את תפקיד שר הביטחון לשר החקלאות אבי דיכטר, בעבר ראש השב”כ, שלא נענה להצעה. אם דיכטר היה מוכן לשמש בתפקיד, ספק גדול אם נתניהו היה מציע לגלנט תפקיד אחר בממשלתו. לגלנט ברור שהוא ברירת מחדל בממשלת נתניהו. למרות זאת ראש הממשלה בוחר ליצור מצג שווא בציבור שלפיו יחסיו עם שר הביטחון טובים. גלנט יודע שמבחינתו של נתניהו, הוא מכהן בתפקיד על זמן שאול.
זאת לא הפעם הראשונה שהקרע בין השניים נחשף לציבור. בניגוד להופעות משותפות קודמות במסיבות עיתונאים, מעדיף עכשיו גלנט שלא להופיע לצד ראש הממשלה. ייתכן שהוא עושה זאת משום שהוא לא שותף לדבריו של ראש הממשלה, וייתכן שהוא שוקל להתנתק מנתניהו פוליטית ולחבור בבוא היום לגנץ. במוצאי שבת פנתה לשכתו של ראש הממשלה ללשכותיהם של השרים גלנט וגנץ בהצעה לקיים מסיבת עיתונאים משותפת. השניים השיבו בשלילה. מקורביו של גנץ הסבירו שאם יהיה לו מה לומר, הוא יאמר את דבריו בנפרד.
בלשכתו של שר הביטחון העדיפו שלא להחריף את היחסים, ונמנעו ממתן תגובה. לפני כחודש, כשראש הממשלה נשאל במסיבת עיתונאים שגם ערך בנפרד, מדוע הוא ושר הביטחון החליטו למסור הצהרות נפרדות, הוא השיב, “הצעתי לקיים הערב מסיבת עיתונאים משותפת, הוא החליט מה שהוא החליט”.
אי אפשר שלא לשים לב להתחממות היחסים בין השרים גלנט וגנץ. השניים לוחצים ידיים בחום בסיום כל מסיבת עיתונאים, וכאשר הם עוברים על פניו של ראש הממשלה ביציאה מהאולם, הם מקפידים על לחיצת יד, אך שפת הגוף שלהם משדרת שהיד שמושטת אל ראש הממשלה היא רק מטעמי נימוס. מומחים לשפת גוף יבחינו שאף לא אחד מהשלושה מסתכל בעיני האחר. המחווה היא לא יותר מהצגה שנועדה לתקשורת.
איש לא יופתע אם השר גלנט יהיה חבר הכנסת הראשון מהליכוד שיחבור למפלגתו של בני גנץ, ויביא להפלת ממשלת נתניהו. זאת תהיה הנקמה המתוקה של גלנט.