כולנו בדילמה, ובצדק. להילחם באויב ובו בזמן לצייד אותו באוכל, בתרופות ובדלק זה אחד הפרדוקסים הגדולים שיש. למיטב ידיעתי, לא היה דבר כזה בהיסטוריה של המלחמות.
חלק גדול מהניצחונות במלחמות העבר היה תוצאה של אסטרטגיה של הטלת מצור על האויב. כיתור האוכלוסייה המקומית, ניתוק מקורות אספקה של מזון, מים ואנרגיה עד התשת האוכלוסייה והצבא וכניעתם הסופית.
לנו אין הפריבילגיה הזו. זו מלחמה שמדברים בה על מחוות הומניטריות מול אויב שהדבר האחרון שניתן להגיד עליו זה שהוא הומני. מצד שני, ברור שלא ניתן להרעיב אוכלוסייה גדולה שגרמנו לה לעזוב את הבית ולהתגורר במחנות אוהלים. מזג האוויר הקר רק מחמיר את התנאים, וזה מלכוד שאינני יודע כיצד נתגבר עליו. גם המשאיות הנכנסות מתקבלות בעזה כמחווה של חמאס שכביכול דואג לאנשים. כל זמן שנספק להם את כל צורכיהם - המלחמה תימשך.
לדעתי אין לאיש פתרון לבעיה נוראה זו, במיוחד לאור העובדה שלא הממשלה מחליטה, ותהיה זו כל ממשלה אשר תהיה, אלא האמריקאים ואומות העולם. מה שהעולם מוכן לקבל ממדינות אחרות שנלחמות, פוגעות באזרחים ומנדות אנשים מבתיהם - אינו מוכן לקבל מאיתנו. זה המצב ואנחנו תקועים בו.
זה העיתוי הנכון מבחינת הקיצונים להחליט עבור האוכלוסייה בעזה על טרנספר מרצון. אינני יודע אם זו טיפשות או אסטרטגיה, אבל טוב לא יכול לצאת מזה. חברי כנסת ושרים התבקשו לא לצאת בהצהרות ולא להתעסק בהגיגים פוליטיים אלא לשמור בעת הזאת את דעותיהם לעצמם, ואותם משתתפי הכנס הראוי לכל גינוי תוקעים לצבא ולמדיניות הממשלה מקלות בגלגלים.
בראש חוצות ובצעקות רמות, בשירים ובריקודים הם מספקים לאויבינו ושונאינו עוד חומר שיוכיח את אי־ניקיון כפינו ואת רצונו של חלק מהעם לכבוש ולהישאר. חוסר אחריות משווע. ומי יממן הקמת יישובים כשצריך קודם לממן בנייה מחדש של אלו שנהרסו, מה בוער להם? למה עכשיו? למה בכלל? האם הם אינם יודעים לקרוא את התמונה כפי שהיא, או שמא אני מפספס כאן משהו? ועוד אומרים שהעם היהודי הוא עם חכם.
התרעות פיקוד העורף