1 בצה"ל מתכוננים למלחמה בצפון. יחידות סדיר ומילואים שיצאו מרצועת עזה מתאמנות על מודלים למערכה מול חיזבאללה. במטה הכללי מרעננים את היעדים והמטרות וממלאים ימ"חים ומחסני תחמושת. במקביל נעשה תיאום ציפיות מול האמריקאים ואחרים, שבמלחמה בלבנון לא תהיה עוד הבחנה בין יעדי חיזבאללה לבין מדינת לבנון והתשתיות שלה ויהיה ברור שחד הם.
איראן לחיזבאללה: להיערך למלחמה כוללת מול ישראל שתיפתח בקרוב | דיווח
"מה הם רוצים מביירות": פרשן לבנוני מסביר מדוע "ישראל בהיסטריה"
הסיכויים להסדר מדיני נראים קלושים, היות שזה לא תלוי רק בנו והיות שבקבינט המלחמה, כמו גם בצה"ל, מבינים היטב שלמשימה בצפון יש ארבע מטרות: להחזיר את הביטחון לצפון, להחזיר את תחושת הביטחון, להחזיר את התושבים לבתיהם בצפון ולהשיב את ההרתעה הישראלית, שצללה ב־7 באוקטובר אל מתחת לאפס.
כשהרמטכ"ל הרצי הלוי אומר השבוע בגבול הצפון ש"נסראללה צריך לשלם מחיר כבד מאוד על החלטתו להצטרף למלחמה", לזה הוא מתכוון – לחיזוק ההרתעה ולמשטר ביטחוני אחר בגבולנו הצפוני. בינתיים, תוך כדי הלחימה, מריץ צה"ל תוכנית רב־שנתית מעודכנת בהיקף של 82 מיליארד שקל לשנה, שבמרכזה חיזוק יכולות ההגנה האווירית והתמרון היבשתי, כמות מספקת של אמצעי לחימה, חימוש וחלפים למלחמה ארוכה, בניית קווים חדשים לייצור תחמושת בתעשייה הישראלית והקמת שניים־שלושה גדודי חי"ר קלים למשימות ביהודה ובשומרון, כדי לשחרר מילואימניקים לגזרות אחרות.
בינתיים, לא מדובר על שינויים ארגוניים ומבניים דרמטיים במטה הכללי, אלא בשיפור יכולות ואורך נשימה, אבל גם זה בהחלט יכול עוד להשתנות בעקבות התחקירים או בעקבות החלפת רמטכ"ל בתום המלחמה.
2. חודש הרמדאן מטריד מאוד את צמרת הביטחון של ישראל, הרבה יותר מאשר את הפוליטיקאים שמעליהם ורק אלוהים יודע למה. האיראנים מסמנים את חודש הרמדאן כמועד להרחבת העימות וכמתאים למיתוג המערכה לאורך כל גבולותינו כמלחמת דת. ראש הממשלה טרם קיבל החלטה בדבר כניסת ערביי ישראל והשטחים להר הבית. הוא מתייסר ומתלבט בין עמדת מערכת הביטחון לבין עמדת בן גביר ומשטרתו. להערכתי, בסוף יתמוך בצה"ל ובשב"כ, כשם שנהג במתווה "היום שאחרי" לרצועת עזה.
השבוע הגיע שר הביטחון גלנט להערכת מצב ביהודה ובשומרון, מלווה באופן חריג בסגן ראש המוסד. הסיבה: האיראנים מעמיקים מעורבות בשטחים, מצליחים להקים גדודי צעירים פלסטינים שההשראה שלהם היא 7 באוקטובר ומציידים אותם באמצעי לחימה וחימוש איראניים שמועברים דרך נהר הירדן. חודש הרמדאן טומן בחובו השנה פצצת אטום לישראל ולאזור. צריך לפרק אותה בעדינות, ברגישות ובשום שכל.
3. בשלב זה אין לדעת אם ההסכם להחזרת חטופים יקדים פעולה ברפיח או שמא יתרחש ההפך. בכל מקרה ובכל מצב, המשימה בעזה לא תהיה שלמה ללא חיסול חמאס ברפיח. ללא פעולה כזו והשתלטות צבאית על המרחב, אין ולא יהיה פירוז של הרצועה בהמשך. צה"ל חייב לטפל ברפיח ולהגיע להסכמות עם מצרים על נוכחות בציר פילדלפי. תנאי לכל אלה הוא ההבנות עם מצרים וארה"ב על היקף ומועד הפעולה, על פינוי הפליטים מאזור רפיח צפונה והבטחה כי לא נפנה פליטים לתוך שטח מצרים. צה"ל הציג כבר לקבינט תוכנית פעולה בעזה, והוא ממתין לאישור הדרג המדיני.
ובינתיים מזהירים בצה"ל שחסימת המשאיות עם הסיוע ההומניטרי בכרם שלום עלולה לפגוע פעמיים באינטרס הישראלי: פעם אחת, משום שללא סיוע הומניטרי, לא תהיה לגיטימציה לפעולה; ופעם שנייה, משום שאם לא יאפשרו להעביר סיוע דרך כרם שלום, שם נבדקות המשאיות ביטחונית, הוא יעבור ללא בקרה ביטחונית ישראלית דרך מחסום רפיח.
4 הנשיא ג'ו ביידן, גדול אוהבי ישראל, שליווה את צמיחתה ושגשוגה בעשרות השנים האחרונות, חושש שחלילה יאונה לה רע במשמרת שלו ובכלל. השבוע הוא התריע על כך שהרכיב הקיצוני בממשלת נתניהו עלול לגרור את ישראל לבידוד מדיני בעולם. הנשיא צודק, אף שנתניהו ענה לו באדנות וביוהרה כשהזכיר סקר שמראה שרוב הציבור בארה"ב תומך בישראל. מה הקשר?
אנחנו כבר רואים את הניצנים ועוד נראה: אמברגו בנשק, האירוויזיון, מפעלות ספורט ותרבות, שיתופי פעולה אקדמיים ומדעיים ועוד. ומה עושה ממשלת ישראל? היא מוחקת את ״כרטיס הביקור״ שלנו כ"עם הספר"; מבטלת את טקס פרסי ישראל למדע, מחקר, תרבות ואומנות, היא מקצצת בתקציב של מכון וולקני למחקר ופיתוח חקלאי, מקצצת באקדמיה ובתקציב המדענים הראשיים של משרדי הממשלה השונים ומעבירה את הכספים למוסדות חינוך ללא לימודי ליבה. כך נהפוך מ"עם הסגולה" ו"עם הספר" ל"עם הבערות" ול"עם לבדד ישכון".
5. אומרים שאין קשר בין בחירות ארציות לבחירות מקומיות, ובדרך כלל זה גם נכון. אולם במצבה של ישראל, הפוליטיקה מציפה כל חלקה טובה. באופן כללי, ניתן ללמוד שאחוזי ההצבעה הנמוכים מלמדים על סוג של אכזבה או מיאוס ממוסדות השלטון, מהמנהיגות ומההנהגה. ויש כאן כל הסיבות להיות מאוכזבים, אף שראשי הערים הם האחרונים שצריך להפיל עליהם את המיאוס הזה.
בליכוד מיהרו להתהדר ב"הישגים גדולים" בבחירות ולהספיד את יאיר לפיד ואת תנועת המחאה, וזה כמובן קשקוש. כל ראשי הערים של הליכוד התרחקו מנתניהו ומהליכוד כמו מאש, אף אחד לא ביקש סרטון תמיכה, סיור משותף או חיזוק. ההפך. אזרחים בישראל ובעולם בוחרים ראשי וראשות ערים על פי התאמתם לביצוע משימתם: לשמור על המרחב הציבורי, על החינוך הרשמי והמשלים, על חזות העיר, הפארקים והקיימות, על התחבורה, התרבות והספורט ולא על עתיד השטחים והסדר הקבע בעזה. כך היה וכך יהיה.
6. ההדחה העוצמתית של עינת קליש רותם מראשות העיר חיפה היא עניין למחקר אקדמי. לא היה כדבר הזה ובעוצמה הזו בתולדות הפוליטיקה המקומית בישראל. הכתובת הייתה על הקיר מיומה הראשון בתפקיד: לא מכירה בתקשורת המקומית, יוצאת למסע נקם וטיהורים במי שהיה מזוהה עם קודמה, הדיחה את מנכ"ל העיר בצורה משפילה מהרגע להרגע, לא הציבה חזון ולא הביאה תוצאות.
זכורה תמונתה יושבת רגל על רגל עם כוס בירה בחופשה בשווייץ, כשראש הממשלה מחפש אותה והיא לא עונה לו לטלפון. נער הייתי וגם בגרתי ולמדתי ולימדתי שהמתכון להצלחה מורכב בין היתר מממלכתיות ומנדיבות של מנצחים. לעינת קליש רותם לא היה לא מזה ולא מזה. הנה לכם עדות אישית: לפני מספר שנים פנה אליי ראש העיר יונה יהב וביקשני להתגייס למשימת פינוי מכל האמוניה וחיפה כימיקלים משטח העיר. נעניתי ועבדתי על הנושא עם גורמי המקצוע בעיר (המנכ"ל, היועצת המשפטית והדובר), עד שהצלחנו במשימה.
ואז נכנסה קליש רותם, וכאיש מנומס השארתי לה הודעה שאני מייעץ לעירייה לא בתחום הפוליטי, ושיש לי עוד שלושה חודשים בהסכם ואשמח לסייע לה ככל שתחפץ. היא לא ענתה להודעה ולא לטלפון, אבל העוזרת שלה כן התקשרה וכך אמרה: "בניהו, אתה אדם ותיק, מנוסה ומוכשר מאוד, אבל חשוב לראשת העיר שיתקיים לגביך תהליך של הדחה כמו לכל מי שעבד או היה מזוהה עם יונה יהב". הייתי בהלם.
כמובן שהיא שילמה לי דרך העירייה על כל החודשים שנותרו, אבל סירבה בתוקף לקבל עצה או סיוע. אשתף פעולה עם כל מחקר שיתקיים בנושא הזה.
7. תודה לשני אנשים: לשמעון אלפסי, ראש עיריית יקנעם הוותיק, שהפך את העיירה הקטנה לעיר מדהימה, מוריקה, מתקדמת ומבוקשת עם שלושה פארקי תעשייה וחינוך איכותי, שידע לפרוש לאחר עשרות שנות כהונה. השני הוא מוטי ששון, ראש עיריית חולון, שעשה מהפך בעיר, ניהל אותה בצורה מדהימה, מיתג אותה כעיר הילדים וכעיר של תרבות ושלא ידע מתי לפרוש.
8. רון חולדאי הוא איש לא קל, לא נחמד, אבל הוא ראש עיר מעולה, שיודע מה צריכה העיר ומה צריכים תושביה. הוא הצעיד את העיר קדימה, הפך אותה למותג בינלאומי, פיתח בה את האומנות, התרבות, הקולינריה, את חופי הים, הטיילת המדהימה של העיר, את הפארקים, את ההתחדשות העירונית ואת הרכבת הקלה. אורנה ברביבאי הציבה בפניו אתגר לא פשוט, והעשייה שלו, כמו ההסכם עם אסף זמיר, השיגו לו ניצחון נוסף בעיר ללא הפסקה. המשימה שלו כעת היא להוכיח שהגיל הוא רק יתרון ולא חיסרון.
9.כשנכנסתי לתפקיד דובר צה"ל, הפצירה בי קודמתי מירי רגב לממש את הבטחתה לחיילת נילי אהרון ולהוציא אותה לקורס קצינות. התחייבתי וביצעתי. נילי סיימה בהצלחה והייתה לקצינה בדוברות פיקוד הדרום. אני עוקב אחריה שנים. אמביציוזית, חדה ונחושה, יודעת לחבר, לגייס ולהירתם, והשבוע היא נבחרה לראשות העיר ירוחם. בהצלחה, נילי יקרה.
10 גם רונן פלוט בנוף הגליל, גם רוביק דנילוביץ' בבאר שבע, גם אלי דוקורסקי בקריית ביאליק, ניסים גוזלן בבאר יעקב, רונן מרלי בנהריה וגם ערן דורון ברמת הנגב, הביאו תוצאות שמתאימות לקוריאה הצפונית או לסוריה. בניגוד למדינות ההן, אצלנו זה ביטוי להערכה ותודה על עשייה ולהבנה שלא מחליפים מישהו שעובד מצוין.
11. כמות המנופים בקו הרקיע של ירושלים, הכבישים שנסללים מחדש, המחלפים והמנהרות, העיר הנקייה ועוד – מציבים את משה לאון במעמד של בונה ירושלים, כמו טדי קולק והורדוס. כן, כן. ממועמד שזכה ללא תמיכה במועצה, הוא לקח ליד טורייה, עבד קשה והפך למלך ירושלים ובצדק. כעת עליו להבטיח שמירה על צביונה של העיר ועל מעמדה וזה הולך להיות לא פשוט. בהצלחה.
12. שאלו אותי עוברים ושבים איך זה שאני מחייך בימים הללו. אומר לכם מה שהשבתי להם: בתי הקטנה ענבל אמרה "כן" לגיא סברינה בחיר לבה, שהוא תותח בפני עצמו, שהציע לה השבוע נישואים. היא בת 27, קוסמטיקאית מדופלמת, גרה עם גיא באזור ובקרוב תעבור גם היא לקיבוץ. והיא האחרונה שאני, בעזרת ה', מביא לחופה. לא סיבה לחייך ולהיות מאושר? תהיו טובים, שבת שלום.