בית המשפט העליון צפוי להטיל פצצה שעלולה להביא לריסוק הקואליציה

ראשי המפלגות החרדיות בוודאי שוברים את הראש כיצד הגיעו למשבר כה קשה בנושא היקר ביותר ללבם, ועוד תחת ממשלה "ימין על מלא" בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהבטיח להם הרים וגבעות בתמורה לנאמנותם לבלוק הפוליטי שלו בכל מערכות הבחירות שטלטלו את ישראל בשנים האחרונות.

בתחילת ימיה של הממשלה היה נראה שנושא גיוס בני הישיבות יוסדר בחקיקה חדשה שתכשיר את הפטור הגורף של גיוס בני הישיבות לצה"ל - עד לפסיקה הבאה של בג"ץ בעניין. גם בימי הרפורמה המשפטית והשיחות בבית הנשיא נדמה היה שהחרדים עומדים לקבל את מבוקשם: הסדרה חוקתית של לימוד התורה.

המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר טרפה את הקלפים מבחינת החרדים. הממשלה לא הצליחה לחוקק הסדר חדש בנושא הפטור לבני הישיבות, לאחר שתוקף ההסדר החוקי הקודם פקע בחודש יוני 2023. צורכי הצבא השתנו לחלוטין, ויש צורך ממשי ואף קיומי בהגדלת היקף המשרתים בצה"ל. בעקבות כך הממשלה מקדמת הצעת חוק להגדלה דרמטית של נטל שירות המילואים.

מוצע בחוק כי מספר הימים המרבי שבהם ישרת חייל מילואים יוגדל מ־54 ימים במהלך שלוש שנים, ל־42 ימים בכל שנה; מספר הימים המרבי שבהם ישרת ממלא תפקיד פיקודי יוגדל מ־70 ימים במהלך שלוש שנים, ל־48 ימים בכל שנה; מספר הימים המרבי שבהם ישרת קצין יוגדל מ־84 ימים במהלך שלוש שנים ל־55 ימים בכל שנה. בנוסף, יועלה גיל הפטור עד ל־45 לחייל מילואים ועד ל־50 לקצין במילואים.

הצעת חוק זו אינה מאפשרת בפועל לממשלה לקדם כל הסדר חדש ביחס לפטור מגיוס לבני הישיבות, שכן, כיצד יכולה הממשלה ביד אחת להגדיל את נטל השירות בצה"ל, וביד השנייה להעניק פטור משירות לאוכלוסייה מסוימת? על כן, אין זה פלא שהשופט נעם סולברג, הנתפס כשמרן, הבהיר בדיון כי גיוס לצה"ל הוא "צורך קיומי" בימים אלה, והתאכזב מהמספר הנמוך שהצבא יכול לגייס השנה: "התאכזבתי לגלות את המספר 3,000. היו כבר 2,000־3,000. זה דבר קטן. הלוואי שהיה פי שלושה ופי ארבעה. גיוס 3,000 חרדים השנה זה צעד בסיסי ומינימלי", אמר בדיון.

מבחינה משפטית טהורה מדובר בעתירות פשוטות. בהיעדר הסדר חוקי לפטור מגיוס בני ישיבות, יש לאכוף את חוק שירות הביטחון הקובע חובת גיוס כללית. כל שבג"ץ נדרש לקבוע הוא את המובן מאליו – את החוק יש לקיים. ואולם מבחינה ציבורית ופוליטית מדובר באחת הסוגיות הנפיצות והמורכבות ביותר בחברה ישראלית, ודומה שכעת סוגיה זו מגיעה לנקודת רתיחה, בייחוד נוכח הפסקת המימון לישיבות.

כפי שכתבתי בחודשים האחרונים בטור זה, קשה לראות כיצד ניתן בסד הזמנים הדוחק למצוא פתרון פוליטי ומשפטי לגיוס בני הישיבות, גם התרגיל של נתניהו לקדם את הצעת החוק של בני גנץ לא צלח לו - ולכן ישנה סבירות לא מבוטלת שמשבר גיוס בני הישיבות יוביל לפירוקה של הממשלה. בזמן הקרוב בג"ץ יפרסם את פסק דינו, אך דומה שהתוצאה ידועה מראש, וכעת נותר לראות מה יהיו ההשלכות של הפסיקה הדרמטית על המערכת הפוליטית ועל החברה הישראלית.