היום, 30 באוגוסט, יתפרסמו אחרוני דוחות החברות הבורסאיות לרבעון השני (אפריל־יוני 2024), וההפתעה בעיצומה. זה היה רבעון של מלחמה "על מלא", ולמרות זאת התוצאות הפתיעו לטובה אפילו את זקני הבורסה. כמעט כל הסקטורים הבורסאיים, ובראשם המערכת הבנקאית, שהיא לב לבה של הכלכלה, שיפרו את תוצאותיהם בצורה מרשימה. ממש לשפשף את העיניים.
נתחיל מהבנקים, שהרוויחו במחצית 2024 כ־30 מיליארד שקל וחילקו דיבידנד במזומן של מיליארדי שקלים. הם לא לבד: ענף הביטוח, שוק ההון וחברות הנדל"ן שיפרו דרמטית את הביצועים. רשתות שיווק המזון, ובראשן שופרסל שבניהול שלומי אמיר, הרוויחו בענק.
עוצר הטיסות גרם לאזרחים להוציא את תסכולם על כרטיסי האשראי, והקופות הרושמות צלצלו בעוז. חברות האנרגיה המתחדשת כמו נופר ואנלייט חשפו תוצאות משובחות. ואני כבר לא מדבר על הענפים שהמלחמה היטיבה איתם במישרין.
אתחיל בתשובה הכמעט טריוויאלית: אין ארוחות חינם. ברור לחלוטין שאם החברות הבורסאיות משפרות תוצאות, מגדילות מכירות והרווחים מזנקים, זה מגיע בדרך כלל על חשבון מישהו, וזה הצרכן הישראלי. נכון שההסבר בחלק מהמקרים הוא נסיבות מסייעות, כמו רוח גבית חיובית מהבורסה לניירות ערך הכוללת עליות שערים או תהליכי התייעלות באותן חברות. אבל שני הסברים אלה (למעט ההתייעלות יוצאת הדופן בשופרסל) אינם רלוונטיים לרבעון השני, כי הם לא התרחשו.
מה בכל זאת קרה? נתחיל בהסבר המובן מאליו. המלחמה אפשרה לחברות ביטחוניות כמו אלביט, התעשייה האווירית, רפאל או אלה הנמנות עם קרן ההשקעות פימי, לחגוג. המכירות גדלו, והרווח זינק על חשבון ההזמנות שקיבלו ממערכת הביטחון.
הגדלת ההזמנות מלווה בגידול בתקציבי הביטחון, וזה כבר מגיע על חשבון הגדלת הגירעון בתקציב. את מחיר הגירעון התופח נשלם בסופו של דבר אנחנו דרך העלאת המחירים. איך כתבה נעמי שמר? כל זה יבוא מחר אם לא היום, ואם לא מחר אז מחרתיים.
הלאה. נעילת שערי המדינה עקב צמצום דרמטי בטיסות לחו"ל הקפיצה את הביקוש המקומי בכל התחומים: שירותי תיירות ונופש, תקשורת, מזון, הלבשה, הנעלה וריהוט. כל ענפי המסחר בתחומים אלה הפיקו תועלת לא מקובלת מעוצר היציאות שנכפה עלינו.
את הקניות ניתב הצרכן הממוצע לשוק המקומי על חשבון הגידול ביצוא. כשהביקוש גדל ולצרכן אין חלופות זמינות, המחירים עולים. בולטת החזירות של חברת אל־על, שניצלה לרעה את עוצר הטיסות ואת כוח השוק והפכה מחברת התעופה הלאומית לבוזזת הלאומית.
אבל גם רשתות השיווק הישראליות שחותכות קופונים על חשבוננו לא התבטלו. בהיעדר סחורה מספיקה, מחירי הפירות והירקות, המזון ושאר המוצרים מזנקים – והעלויות מתגלגלות אלינו במהירות של מתעמלת אולימפית.
אבל מי שמשלם את מחיר החגיגה הוא הצרכן המצוי, זה שהבורסה בשבילו היא קזינו. לא רק שהוא לא גומר את החודש, אלא בקושי מתחיל אותו. הצרכן הקטן הפך בלית ברירה לפראייר גדול. הישראלי המצוי נצור בארץ הקודש, שהצטמצמה לגבולות החלוקה (גדרה־חדרה).
הצפון מופצץ, ואותנו מפציצים במחירים, הדרום בוער, ואצלנו בוער הכיס. זאת בזמן שחברי כנסת נושמים אוויר פסגות בלאונג'ים מסתוריים ביפן או בארה"ב, ואנחנו נחנקים מיוקר המחיה. בינתיים חברי ממשלת המחדל מביטים מהצד ומקבלים את השערורייה בניטרליות של משקיפים מהאו"ם. את הרווחים המופקעים המתדלקים את יוקר המחיה ביעילות של פועל בנייה מסין, הם מקבלים בשוויון נפש. הישרדותם אומנותם, והדלק לקיום הממשלה הוא שפיכת כספים מופקרת, תוך שהם נושאים את שם ביטחון ישראל לשווא.
אני מעריך ומקווה שמצב זה ישתנה ברבעון השלישי, והדוחות הכספיים ישקפו את זה. ביולי כבר נרשמו סימנים ראשונים לירידה בצריכה הפרטית, ויש להניח שהם יימשכו גם באוגוסט ובספטמבר. זה יתבטא בדוחות הרבעון השלישי שיפורסמו עד סוף נובמבר.
יש גבול למה שהצרכן הישראלי מסוגל לספוג. ועדיין ייתכן מאוד שהממשלה פשוט לא סופרת אותנו. לכן כל דבר שלא נעשה בעצמנו, אף אחד לא יעשה עבורנו.
הממונה על התקציבים יוגב גרדוס ספג בשבוע שעבר מכתב נזיפה מהדהד משר האוצר, שמשמעותו אחת: אם לא תתיישר לפי המדיניות שלי, אתה מוזמן להניח את המפתחות. במילים אחרות: תתפטר ולך הביתה.
מאז משלוח המכתב ניתק שר האוצר מגע. ישיבות הנהלת אוצר כמעט לא מתקיימות (בין השאר בגלל היעדרות המנכ"ל מסיבות אישיות). אלה שכבר מתקיימות, נערכות בזום. אבל לוח הזמנים דוחק, ועם כל הכבוד ל"ברוגז", ביום ראשון הקרוב מגיעים ל־1 בספטמבר.
יש תקציב שצריך להכין, ושר האוצר, שהבטיח כי תקציב 2024 יושלם עד סוף השנה, מוזמן להכריז על הפסקת אש. גרדוס אינו לבד. עו"ד אסי מסינג, היועץ המשפטי של האוצר, נמצא באותה סירה מעורערת וחייב גם הוא לפרוס מפת דרכים. שר האוצר היה מת להיפטר גם ממנו במבצע של שניים במחיר אחד. אחרי הכל השניים הללו מהווים מבחינתו קוץ בישבן הפוגע בתנועת ההתיישבות. בצלאל סמוטריץ' בטוח שהם מטרפדים, מעכבים, מכשילים, מדליפים, מבלבלים ומטעים אותו, והכל מסיבות לא ענייניות.
גרדוס ומסינג הם שני בעלי תפקיד מהיחידים באוצר שלא מונו על ידי סמוטריץ'. גם החשב הכללי יהלי רוטברג לא מונה על ידיו, אבל הוא יודע ללכת בין הטיפות ולקדם את מדיניותו בצורה אפקטיבית. אין ספק שהניסיון הרב שצבר באוצר תורם להצלחתו.
כל האחרים ובהם מנכ"ל האוצר, הכלכלן הראשי, הממונה על שוק ההון והביטוח, מנהל רשות המסים ויו"ר רשות ניירות ערך מונו בידי סמוטריץ'. קשה להניח שמישהו מהם, ובמיוחד המנכ"ל, ישמיע איזה ציוץ נגדו. אלא שגרדוס ומסינג מפריעים לשר להגשים את עולם הפנטזיות שלו. הם נאמנים לאוצר ולא לשר האוצר. הם תומכים במדיניות כלכלית רציונלית ולא פנטזיונרית. שר האוצר היה שמח להיפטר מהם, אבל בצורה אלגנטית.
השאלה המתבקשת היא אם הם צריכים להיכנע לכלכלת בע"ה ו"להניח את המפתחות" כפי שהציע השר, או להחזיק מעמד. הם לא הראשונים המתחבטים בדילמה. קדמו להם שאול מרידור, הממונה על התקציבים לשעבר, וקרן טרנר, מנכ"לית האוצר, שברחו מהשר ישראל כ"ץ לאחר התחבטות לא פשוטה.
בהתחשב בטיב ביצועיו של סמוטריץ', אני כבר חש געגועים עזים לכ"ץ. אלא שבניגוד לקודמיהם בתפקיד, הזמנים אחרים. אסור שגרדוס ומסינג יעזבו את המשמרת, כי זה בדיוק המהלך שבו השר מעוניין.
שומרי הסף נקלעו לקשיים, אבל אלה כאין וכאפס לעומת האתגר של היועצת המשפטית לממשלה. גלי בהרב מיארה חוטפת בשגרה פי מאה מרפרטואר הצווחנים הכולל את איתמר בן גביר, דודי אמסלם ומירי רגב. התפטרותם של גרדוס ומסינג בעיתוי הנוכחי דומה לאפשרות שהרמטכ"ל וראש השב"כ יניחו את המפתחות, כי זה בדיוק מה שבנימין נתניהו רוצה.
צמד הפקידים הבכירים באוצר חייבים להחזיק מעמד ולהישאר. הם כרטיס הביקור שלנו כלפי חברות דירוג האשראי הבינלאומיות. הם חייבים לעשות ככל שניתן לתקן את הנזקים ולהמשיך להתריע. הם לא צריכים להחזיק מעמד הרבה, כי הממשלה המטורללת הנוכחית לא תשרוד עוד זמן רב.
מעטים המפעלים שהמלחמה פגשה אותם כל כך קרוב לקו החזית ולמרות זאת ממשיכים לפעול כרגיל. חרף הטילים והמתקפות הם עומדים על הרגליים ובאופן מעורר השתאות הם ממשיכים לייצר וגם לייצא.
חברת נירלט מקיבוץ ניר עוז היא דוגמה אחת. מפעל עשות אשקלון היא דוגמה נוספת. מפעל נאות מנאות מרדכי בצפון הוא דוגמה מצוינת למפעל ההישרדות. מבין כולם בחרתי דווקא בחברת שמיר אופטיקה מקיבוץ שמיר.
חברת שמיר אופטיקה הוקמה בשנת 1972 ובנתה לעצמה מוניטין עולמי בתחום פיתוח וייצור העדשות. מנהל הפעילות בישראל הוא רונן צור. תאמינו או לא, אבל החברה נמנית עם עשר המובילות בעולם בתחומה. למרות המלחמה הנמתחת בלי סוף, היא מפעילה עדיין מרכז מחקר ופיתוח במטה בקיבוץ שמיר. החברה מעסיקה כ־2,500 עובדים ב־23 אתרים בישראל ובעולם.
המוניטין הבינלאומי של החברה אפשר לה להכריז בשנת 2021 על שותפות עם קבוצת מרוצי הפורמולה BWT Alpine F1 Team. בשנת 2022 נרכשה השליטה בשמיר בידי ענקית האופטיקה הצרפתית אסילור לוקסוטיקה והפכה לחברה בת שלה.
על רקע הדרך שבה מתנהלת בימים אלה כלכלת ישראל, אין ספק שהנגיד פרופ' אמיר ירון הפך בעל כורחו למבוגר האחראי. מתוקף תפקידו כנגיד הוא נהנה מעצמאות כמעט מוחלטת. למרות זאת, בתפקידו החוקי כיועץ הכלכלי של הממשלה, נתניהו סופר אותו פחות, ויותר מתחשב בפתרונות הקסם של יועצו פרופ' אבי שמחון.
למען האמת, נתניהו לא היה מעוניין להאריך בסוף 2023 את כהונתו לחמש שנים נוספות. אלא שהמלחמה פרצה ואז נאלץ בפועל להאריך את המינוי לקדנציה נוספת בזכות ההסכם להקפאת המינויים שנחתם עם בני גנץ. פרופ' ירון הדיח את נתניהו כמבוגר האחראי, אם לא בעיני הממשלה אז בעיני משקיעים בינלאומיים וחברות דירוג האשראי. הם בהחלט סופרים את הנגיד הרבה יותר מאשר את נתניהו ובוודאי הרבה יותר מסמוטריץ'.
את תובנותיו הכלכליות בדבר הצורך באישור דחוף של תקציב 2025, ואי־חריגה ממסגרת הגירעון, הדהד ירון במכתב בהול אך לא דיסקרטי ששוגר בשבוע שעבר לראש הממשלה. בתחילת השבוע שב הנגיד מהכנס היוקרתי בג'קסון הול שבארה"ב, שם דנו בעיקר בנושא האתגרים המוניטריים של הבנקים המרכזיים. בתשובה לשאלתי על תובנותיו מהכנס מרחיב הנגיד:
"ברור שמה שיו"ר הפד האמריקאי שידר הוא שיש שינוי בתוואי הורדת הריבית, והוא נתן גם פרספקטיבה על מה שקרה בשנתיים האחרונות, כולל התוספת של מלחמת רוסיה באוקראינה. הוא דיבר על חשיבות הנחישות במלחמה באינפלציה ושידר שהבנק יעשה ככל יכולתו כדי שהאינפלציה תחזור ליעדה. היה דיבור באיזה שלב המשק עבר מראייה של אינפלציה זמנית לאינפלציה קבועה. ברור שהנגידים באירופה נמצאים בעמדה דומה לתהליך של הורדת ריבית, והם רואים את עצמם כבנקים עם עצמאות ללא קשר למדיניות הבנק האמריקאי".
"אבל יש ערך בכך שהמערכת הבנקאית נותרה יציבה, וזה מאפשר לסייע ללקוחות בתקופת הקורונה ובתקופות אחרות. היו דחיות תשלומים של כמעט עד שנה ללא עמלות, וזה התאפשר בזכות חוזקה של המערכת. אנחנו מחויבים לשמור על היציבות ולהגביר את התחרות".
התרעות פיקוד העורף