צריך להגיד את הדברים: נראה לי שנתניהו מבעיר מלחמה מיותרת בצפון, נוהג בחוסר אחריות ומסכן את ישראל. והוא עושה את זה ממש ימים ספורים לפני הבחירות, בניגוד לזהירות המיוחדת המתחייבת מראש ממשלה בתקופה כזו, גם על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנושאים שוליים לאין ערוך. גם אהוד ברק ואהוד אולמרט, להבדיל, על סף סיום כהונתם, ניהלו משא ומתן מדיני נטול סמכות מול ערפאת, חאפז אל־אסד ואבו מאזן.

נתניהו, לעומת זאת, מנהל סדר יום מלחמתי ממש על סף הבחירות. וזה בלתי נסבל. לכן נתניהו צריך להיבלם, ובמהירות, על ידי היועץ המשפטי או הקבינט, לפני שמלחמה כוללת תנחת עלינו חס וחלילה. לא מן הנמנע בעיניי שנתניהו חותר למלחמה, ככל שזה נשמע נורא, כדי שיוכל להכריז על מצב חירום ולדחות את הבחירות. נתניהו כבר הוכיח בפיזור הכנסת כי בניסיון למנוע הקמת ממשלה אחרת תחתיו הוא מסוגל להיות חסר רסן.

אבל ייתכן שכבר איחרנו את המועד, והמלחמה הכוללת מול איראן ושלוחיה, שנדחפנו אליה מלכתחילה על ידי טראמפ ובן סלמאן, כבר התחילה. ועל כל פנים, אחרי אינספור התגרויות מצד ישראל כלפי איראן, כלפי סוריה, כלפי לבנון (ועל פי האמריקאים המסויגים, גם כלפי עיראק), כבר אי אפשר יהיה לטעון בפני העולם שישראל הותקפה, והיא זכאית להגנת האומות, ואפילו לא בטוח שארצות הברית תזדרז להגן עלינו עכשיו, אחרי שדאגנו להצטייר כתוקפנים מול איראן.

על כן אנחנו עלולים להידרש להגן על עצמנו בעצמנו, אם איראן תגיב ותנחית עלינו לא רק רחפני נפץ איראניים, אלא גם טילים כבדים מתוצרת איראן, שגם אם נענה עליהם בטילים מעולים משלנו, עדיין חלקים מישראל עלולים להיחרב. והרי כל זה יכול היה להימנע אלמלא דבקה ישראל בטעות בקונספציה של הבא להרגך השכם להרגו. לא כל מחסן טילים איראני בסוריה הוא בבחינת מי שבא להרגנו מיד, ולעומת זאת, איתור טילים איראניים להפצצה בכל רחבי סוריה־לבנון־עיראק נראה בערך כמו חיפוש מחט בערימת שחת.

הרי גם בטורקיה, שנשיאה ארדואן איים עלינו לא אחת, יש אינספור טילים, וגם במצרים ובירדן “הידידות”, שעמיהן שונאים אותנו, יש אי־אלו טילים, אז מתי נחליט שהם קמים להרגנו? הרי כל טיל מולנו הוא איום. בקיצור, כל הקונספציה מול איראן נראית כשגויה ביסודה. אבל אין מי שיגיד מילה בעניין זה מול נתניהו, בוודאי לא הרמטכ”לים של כחול לבן, שמבקשים להצטייר כיותר ביטחוניים מביבי. אז מי יעמוד מול ביבי באטרף המלחמתי שלו בצפון? גם מול עזה אין סיכוי שנשמע מגנץ משהו רענן ומועיל. להפך, גנץ מתחייב שלא יגיע להסכם עם חמאס “בלי שיוחזרו הבנים”. משמע, בלי שני החללים הדר גולדין ואורון שאול. אלא שיש לנו בעיות עכשוויות התובעות קשב מוחלט, כמו הפיגועים האחרונים ומניעת הרצח הבא.

נתניהו מבעיר מלחמה מיותרת בצפון, נוהג בחוסר אחריות ומסכן אותנו

ייתכן שכבר אי אפשר לשלוט בגובה הלהבות שמלבה ראש הממשלה מול איראן ושלוחיה לפני הבחירות. האם הוא עושה זאת במטרה לדחות אותן?