על הפרק נמצאת ממשלת אחדות הקורונה, כפי שהצהיר אתמול בנימין נתניהו. זוהי שעת המבחן לכחול לבן וגם לליכוד, להוכיח שהם לא רק חושבים על ההיבטים הפוליטיים של הנגיף.
עם כל הכבוד לעקרונות, כשידה של כחול לבן תהיה מונחת על ברז הכספים, היחסים עם המפלגות החרדיות עשויים להתחמם באורח פלא. בנוסף, היא תוכל להתחיל לחוקק כבר בשבוע הבא באמצעות הרוב שלה ולהעלות כך נושאים לסדר היום - לא רק בעניין הגבלת כהונות, אלא גם בענייני יוזמות עתידיות בנושאי דת ומדינה והחזרת חוקים העוסקים בסיוע לחלשים ובקצבאות שנדחקו הצדה, אפרופו הקורונה.
במקביל, היא תוכל להצהיר שנוכח המשבר פניה לא לממשלה צרה כי אם לממשלת אחדות־קורונה בין שתי המפלגות הגדולות, ואפילו להציע לנתניהו אפשרות חריגה לצאת לנבצרות על פי מתווה הנשיא מיד אחרי שיסתיים המשבר. אם בליכוד יסכימו - כחול לבן יהיו גיבורי יוזמת האחדות. אם בליכוד יסרבו - כחול לבן ירוויחו נקודות כי הציעו.
אם חלילה שוב יהיו שני סבבים מביכים של 28 יום, שמסתיימים בכך שאף אחד לא מקים ממשלה, בתקופה השלישית כחול לבן תוכל לפנות שוב לאופציית ממשלת המיעוט. הסנטימנט יהיה שונה לאחר שלמסתייגים מבפנים יתברר סופית שאחדות אינה על הפרק, כי בליכוד מעדיפים (כרגיל) להמשיך בממשלת מעבר - שאומנם אין לה רוב אבל יש לה שליטה מוחלטת של נתניהו - לעבר הבחירות הרביעיות.
כרגע ידה של כחול לבן על התחתונה, אבל ההתשה רק התחילה ואין לדעת כיצד יתפתח סיפור הקורונה. העניינים, כאמור, משתנים פה במהירות רבה. בשבוע הבא יתחיל משפטו של נתניהו. לצד מסיבות העיתונאים חמורות הסבר על הקורונה יפורסמו דיווחים משפטיים, וסדר היום עשוי לצאת משליטתו של נתניהו.
סיבוב רביעי הוא אכן סיוט שבו כולם עשויים להפסיד. כחול לבן תתקשה לשכנע את הציבור שלה בפעם הרביעית שיש לה יכולת להקים ממשלה, על אף סנטימנט האנטי־ביבי החזק מכל. גם נתניהו כבר מיצה כל טיפה מהאלקטורט שלו ויהיה לו קשה לשכנע שוב בתיאוריה המופרכת של ה־61. הכל בעצם תלוי ביכולתה של כחול לבן לחוקק בתקופה הקרובה חוקים מהותיים שישנו את התמונה. ומגיפת הקורונה? על פי מאמרי המומחים, הסגר וההימנעות ממגע חברתי הם הדרך הנכונה. חוץ מזה, אם שרדנו שנה שלמה של תעמולה שהרעילה את כולנו, כנראה נשרוד גם אותה.
האם התרגלנו להתנהלות מטורללת שנבחרי ציבור אינם מודים בה ופשוט מאשימים בה את המחנה השני? תועמלני הליכוד מיהרו לזעוק ש"גנבו להם את הבחירות", בעוד שלכחול לבן יש מנדט להקים ממשלת מיעוט רעועה, ולליכוד אין מנדט לבלוק מיעוט, שהבחירות נגנבות על ידיו מכוח האינרציה כבר שנה שלמה.
כך גם זועמים על שאיפת כחול לבן להעביר חוק שאדם העומד למשפט אינו יכול להרכיב ממשלה חדשה, כי זה שינוי של החוקים תוך כדי המשחק. אבל בליכוד מנסים להעביר חוקים חדשים שכלל לא עוברים דרך הכנסת. בעצם שואפים שם להנחיל חוק לא קיים שמזכה אדם דרך הקלפי, רק בלי להטריח את עצמם בהליך של חקיקה.
אולי עם ההצבעה תתעורר גם ההבנה שהייתה צריכה להתעורר כבר לפני שנים: הציבור הערבי הוא בגדר חבילת מנדטים שזרוקה על הרצפה. אם תשתנה הגישה, יש בו פוטנציאל אלקטורלי אדיר גם למפלגות היהודיות. למה רק המשותפת תשחק על המשבצת הזאת?
ההסתייגות מהמשותפת אינה רק בגלל "גזענות". מדובר במפלגה שעד היום בחרה לפגוע קשות בערכי החברה הישראלית. לא כל הציבור הערבי בישראל מרגיש כך - רחוק מזה. רבים רוצים להשתלב ולהיות גאים בישראליותם. אולי אפילו ישקלו במשותפת להתרכך ולשנות גישה כשתהיה תחרות על האלקטורט הערבי, אם המפלגות היהודיות סוף כל סוף יסתכלו לעברו.
התרעות פיקוד העורף