בשבועות האחרונים כ־15 אלף חיילים וקצינים לוקחים חלק בסיוע לעורף במאבק בקורונה, ופועלים יחד עם הרשויות המקומיות, מערכת הבריאות ומשרד הרווחה. מלבד המשימות הלוגיסטיות כחלוקת מזון וניהול מלוניות הקורונה ובתי האבות, התרומה המשמעותית של הצבא היא בבניית מערכות המידע והשליטה, איסוף הנתונים, הבקרה והניטור שכל כך היו חסרים למערכת הבריאות.
עם הסרת המגבלות הנוספות הצפויות ביום ראשון הקרוב, נראה שישראל מגיעה לשלב הבא במאבק בקורונה - חיים בנוכחות הנגיף. וגם הצבא נערך לתקופה הזו, שלפי ההערכה יכולה להימשך אפילו שנתיים, עד שיושג חיסון. במערכת הביטחון צופים שבזמן הזה צפויים גלים נוספים של התפרצות הנגיף.
עכשיו סבורים במערכת הביטחון כי הגיע הזמן של משרד הבריאות לקחת אחריות על מה שצריך היה להיות מההתחלה תחת פיקודם, אבל לא הייתה להם הכשירות הנדרשת לעשות זאת. צה"ל ימשיך להיות מעורב, אבל באופן מינורי יותר.
הדעה הרווחת כיום היא שמערכת הבריאות לא הגיעה מוכנה להתמודדות עם המשבר. הפער בין הרמה הגבוהה של הצוותים הרפואיים ובתי החולים הגדולים הנחשבים כמתקדמים בעולם לבין היכולת המערכתית לנהל את האירוע - הוא אדיר. את הפער הזה כיסו הצבא ומערכות הביטחון השונות, בהן המוסד, המל"ל, משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות.
ריכוז המאמצים הוביל לכך שבזמן קצר שופרו כלל היכולות. אותם גופים בנו את יכולות הפיקוד, השליטה והבקרה. הם רכשו ציוד והקימו את מרכז המידע שפעל בבית החולים תל השומר. הם יצרו טכנולוגיות מתקדמות, למשל כזו שמנתחת את התפשטות הנגיף בישראל.
בעזרתם עברה ישראל את הגל הראשון של הקורונה בצורה טובה יותר מהרבה מדינות מתקדמות אחרות. ולמרות זאת, אסור להתעלם מהבעיות שעלו בהתנהלות החירום של המדינה, מהקשיים של מערכת הבריאות ומהיעדרות גוף אחד דומיננטי שינהל את המשבר.
הרמטכ"ל אביב כוכבי מינה בחודש מרץ את סגנו, אלוף אייל זמיר, לעמוד בראש צוות מיוחד לנושא הקורונה. בפיקודו פעלו שלושה צוותי עבודה מטכ"ליים, שבראשות כל אחד מהם עומד אלוף במטה הכללי. מטרתם הייתה לסדר את נוהלי העבודה מול משרדי הממשלה השונים ובתוך הצבא עצמו.
מודל הפעלה אחר
כעת שואפים בצה"ל למודל הפעלה אחר, שיקטין את מעורבות הצבא בהתמודדות עם הנגיף בשלב הזה. אם שוב תתפרץ המגיפה, צה"ל ירחיב את היקף המעורבות שלו ויגדיל את מספר החיילים לטובת הטיפול במשבר בעורף.
כדי לעשות זאת, פיקוד העורף יהפוך לגוף הצבאי היחיד שיעבוד בתיאום מול הגופים האזרחיים ויסייע בפעולות השוטפות. מהלך זה יסייע למפקדים להשאיר את הצבא ממוקד בשמירה על ביטחון המדינה ולהמשיך את האימונים והפעולות הצבאיות הנוספות.
בשל כך, כבר בימים הקרובים יצטמצם מספר החיילים שפועלים במרחב האזרחי, והמדינה תצטרך להיכנס לוואקום שייווצר שם. בין היתר מעוניינים בצה"ל לשחרר מתפקידם את החיילים שהוצבו בשערי הכניסה בבתי אבות ובמקבצי דיור לקשישים של משרד הרווחה, ופיקחו על תנועות הנכנסים והיוצאים מהם. בצבא סבורים שיש להעסיק חברות אזרחיות למילוי התפקיד הזה, בתקווה שחיילים לא ימצאו את עצמם בש"ג של בית אבות במשך שנה וחצי עד למציאת חיסון.
נקודת המוצא של צה"ל היא שמדובר באירוע מתמשך. לכן אם רוצים לשמור על שגרת חיים סבירה בישראל צריך לפתח טכניקות פעולה מותאמות, כך שגם כאשר באזור מסוים יתפרץ הנגיף שוב, אפשר יהיה לפעול באופן ממוקד בלי לשתק את המדינה.
כך שהדבר החשוב הוא לנטר ולאתר בזמן אמת את מוקדי ההתפרצות של הנגיף. מהרגע שהיכולת הזו קיימת אפשר לקבל החלטות במהירות: בידוד של אזור, הפעלת יחידות צבאיות לסיוע בחלוקת מזון והוצאת חולים למלוניות קורונה.
השליטה על כך צריכה להתבצע בחדר המצב שהוקם בתל השומר על ידי אנשי המודיעין, ושאמור להמשיך לפעול גם בחודשים הבאים. במערכת הביטחון סבורים שהגיע הזמן שמערכת הבריאות תיקח אחריות מלאה על ניהול המרכז, לאחר העברת מקל מסודרת.
הדבר אפשרי. מתוך כ־16 אלף מיטות טיפול נמרץ שיש במדינה, רק כמה עשרות תפוסות בחולים בנגיף. כל עוד מדובר במצב שנמצא בשליטה, יכולים הגופים הממשלתיים השונים שעוסקים במשבר לנצל את הזמן להתייעלות ולקחת פיקוד. קבינט הקורונה, שאמור להתחיל בפעולה עם הקמת הממשלה החדשה, אמור גם הוא להשליט סדר בהתנהלות. הפעלת הגופים הביטחוניים לא יכולה להיות הפתרון הקל והמיידי.