תמכתי בממשלת האחדות הזו ועודני תומך בה, היות שאני מאמין בהשפעה מבפנים והיות שכחול לבן הגדירה את השמירה על שלטון החוק, על הדמוקרטיה ועל מעמדו של בית המשפט העליון כאחת הסיבות המרכזיות להצטרפותה לממשלה.
גנץ, אשכנזי וחבריהם משלמים בינתיים מחיר פוליטי וציבורי לא מבוטל בגין הצטרפותם לממשלה, וחובת ההוכחה מוטלת על כתפיהם - הן במה שיעשו בפועל בממשלה ובמשרדים, והן במה שיבלמו או יעכבו. פסקת ההתגברות וחוקים דומים עוקפי בג"ץ יהוו כרסום נוסף בעליונות שלטון החוק, ואם נתניהו יאמר לאנשי כחול לבן משיקולים כאלו או אחרים "חקיקה נגד בג"ץ או בחירות" - התשובה צריכה להיות "בחירות" ללא היסוס.
אינני חושב שזה יגיע לשם, אבל כחול לבן חייבת לשמר את הצבע העז בקווים האדומים שלה, ולא לאפשר להם להפוך לוורודים ואחר כך לוורדרדים, עד שיהפכו לשקופים.
כשבעיתוני סוף השבוע כותבים כי נתניהו מוטרד מהציר שנבנה בין גנץ ואשכנזי לבין הממשל האמריקאי, אני מבין שנתניהו דווקא בונה על הציר הזה כדי שיבלום או יעכב את המהלך הזה. כן, כן, ממש כמו שרצה אז לתקוף את הכור באיראן, ורק הרמטכ"לים אשכנזי וגנץ "בלמו אותו".
גם הממשל האמריקאי וגם נתניהו יודעים היטב כי ניתן היה להעביר את הסיפוח (בכנסת לפחות) גם ללא כחול לבן ובתמיכת ליברמן, ימינה והצמד האוזר והנדל - אבל כעת קיימת זכות הווטו של גנץ בממשלה הפריטטית. לדעתי, גם הממשל וגם נתניהו בונים לא מעט על הווטו הזה. ימים יגידו.
שר הבריאות החדש יולי אדלשטיין כבר מעריך שהביקוש לחיסון השפעת, שבעבר עורר כאן פיהוקים, יעמוד השנה על שיעור של 90%־100%, וכבר הודיע שהוא יינתן רק לאזרחים בקבוצות סיכון. התארגנות נכונה והפקת לקחים מקצועית צריכה להביא להקמת מבנה ארגוני לאומי חדש, שיפנה את ראש הממשלה לנהל את המדינה, לקיים הערכות מצב ולקבל החלטות, ולא לנהל את המאבק בקורונה. לצורך זה יש למנות ראש מטה לאומי למאבק בקורונה, אדם בעל ניסיון ויכולת, שירכז תחתיו צוותים במספר זירות: הזירה הרפואית, הזירה הכלכלית־חברתית, זירת התפעול, הרכש והלוגיסטיקה, זירת ההסברה והתקשורת וזירת היום שאחרי.
זירת ההסברה, שבה אני מבין קצת יותר, מתנהלת עדיין ללא מסרים אחידים, ללא משמעת קמפיין וללא הטמעה מלאה בקרב קהלי היעד, ולהזכירכם - מדובר במשבר הקשה ביותר שחוותה ישראל אי־פעם (חוץ ממלחמת השחרור ומלחמת יום הכיפורים). כך למשל, כשביום שישי מכנסים בר סימן טוב, גרוטו וסדצקי מסיבת עיתונאים ומורים "להתרחק מסבא וסבתא", הם מחסלים במכה אחת את העסקים שזה עתה חזרו לפעול ללא כל סיבה. למחרת, במוצאי שבת, בא שר הבריאות ומעביר מסר שונה בתכלית מזה שהעבירו אנשיו יום קודם.
כשבר סימן טוב נפרד מהמשרד בהצהרה מהדהדת - "אנחנו לקראת התפרצות חדשה שאיננו יודעים את היקפה" - מה בדיוק הוא אומר, ומה הציבור אמור להבין מכך? ומה נבין מכך שבזמן שמשרד הבריאות מתריע ומנסה לעורר זהירות בקרב הציבור, בכירים בבתי החולים מעבירים מסר הפוך, שסותר את האיומים, ההפחדות והמספרים. הרושם שלי הוא שבמשרד הבריאות אין יד מכוונת בתחום ההסברה והתקשורת, ושכל בעל תפקיד מתראיין כרצונו ונושא את מסריו.
ארה"ב, גרמניה ומדינות נוספות איתרו את פוטנציאל הכאוס החברתי והקדימו תרופה למכה. אצלנו האוצר עדיין מתנהל יחסית בעצלתיים ומזרים אט־אט סכומים שמשולים לאקמול נוזלי מול אירוע לב חמור. לא מדובר רק בכסף אלא גם בהבנה, בחמלה, באוזן הקשבת, בכתף החמה, במפגשים ובהתבוננות בעיניים של ראשי המדינה עם האזרחים, ברמת הדיאלוג, באופי השפה ובטונים בהופעות בתקשורת בנושאים הכלכליים והחברתיים. רק אחר כך בא הכסף.
ובחזרה לארה"ב - אל תתפלאו אם למרות הכל טראמפ ינצח גם בבחירות הקרובות: כשמחלקים כסף לציבור, כשרמת האבטלה צונחת וכשהדאו ג'ונס בשיא של כל הזמנים - הכל אפשרי, למרות הכל.
התרעות פיקוד העורף