נתניהו מנהל כיום את אסטרטגיית הביטחון ומדיניות החוץ של ישראל באמצעות המוסד והמל"ל, תוך מידור ונגיסה בסמכויות של משרדי החוץ והביטחון, ובהיעדר עבודות מטה מסודרות בנושאים אסטרטגיים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהסתרת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות המפרץ ועסקת הנשק בין ארה"ב לאיחוד האמירויות.
המידור המוחלט של מערכת הביטחון מהסכמי אברהם, למשל, מנע אפשרות לעבודת מטה אסטרטגית חשובה בנושא השמירה על היתרון היחסי של ישראל. לקבינט המדיני־ביטחוני של הממשלה נותר רק תפקיד סמלי ועיסוק בנושאים שוטפים, וגם למטבחון של השרים הבכירים אין משמעות גדולה. משולש היחסים בין ראש הממשלה, ראש המוסד וראש המל"ל חצה מזמן את הפרקטיקה המקובלת במדינת ישראל בנוגע לקבלת החלטות בנושאים מדיניים וביטחוניים. כחול לבן הסבירה לציבור בוחריה את החלטתה להיכנס לממשלת אחדות בצורך הלאומי הדחוף במערכה בקורונה ובשל הנזקים הגדולים שנגרמו למשק בשל חוסר היציבות הפוליטית ומערכות הבחירות הבלתי נגמרות. הקורונה בסופו של דבר תעבור, ואז אפילו למראית עין יהיה קשה למצוא דבק שימשיך לחבר בין כחול לבן לליכוד.
אסור לקבל את המסר שמועבר פעם אחר פעם באמצעות תומכיו של נתניהו, כי ראש הממשלה נאלץ לאפוף בחשאיות את מהלכיו המדיניים כי אינו סומך ששותפיו המדיניים שר הביטחון ושר החוץ, שני רמטכ"לים לשעבר, ישמרו על סודות המדינה. אם אכן זה המצב, יואילו הצדדים לפרק את החבילה, כי בעת חירום הסיטואציה הזו תגרום לנזקים חמורים. הטיסה של ראש הממשלה לעיר ניאום בסעודיה השבוע הייתה כל כך חשאית, עד כדי כך שרק יום לאחר מכן אישרה הצנזורה לפרסם את דבר קיומה ואת העובדה שהיא הוסתרה משר הביטחון.
נכון, כבר היו דברים מעולם. נתניהו הוא לא ראש הממשלה הראשון שפועל כך, אבל הדוגמאות הן מהעבר הרחוק. בשנים האחרונות התקבעו נהלים ברורים לנסיעות חשאיות. לא ברור מדוע נדרש נתניהו לחשאיות הזו. האם המטרה הייתה להביך את שר הביטחון כפעולת תגמול על הקמת ועדת הבדיקה לצוללות וכלי השיט? האם השגת מטרות פוליטיות מקדשת את כל האמצעים, כולל גרימת מבוכה לצבא? אם מישהו באמת חושב ברצינות כי עדכון של שר הביטחון, הרמטכ"ל והמערכים הרלוונטיים בצה"ל היה פוגע בחשאיות הביקור ועלול לטרפד אותו, מומלץ שיחשוב שנית.
סודות המדינה שעליהם חתומים אנשים אלה גדולים הרבה יותר מהביקור של נתניהו בסעודיה. בנסיעה הזו גרם נתניהו למזכיר הצבאי תא"ל אבי בלוט לעמוד בפני דילמה מורכבת במיוחד. בלוט לא יכול היה לעדכן את הרמטכ"ל, המפקד הישיר שלו, בדבר הנסיעה, וכל זה לשם הכנסת אצבע לעין של שר הביטחון. מהרגע שהמזכיר הצבאי נכנס לתפקידו במשרד ראש הממשלה, הוא נדרש לדיסקרטיות מלאה. מתוקף תפקידו הוא עוסק בנושאים שלעתים אינם מענייניו של הרמטכ"ל ופעמים רבות נמצא בין הפטיש לסדן -בין מחויבותו לראש הממשלה למחויבות שלו לרמטכ"ל.
ועדיין, ולמרות הכל, הביקורת על התנהלותו של נתניהו אינה עומדת בסתירה או מגמדת את הישגו המדיני ההיסטורי בחתימה על ההסכמים עם מדינות המפרץ, שאת פירותיו עשויה ישראל לקטוף אם תתנהל נכונה גם בזירה הפלסטינית. גם אם לא יקבל בסופו של דבר את פרס נובל לשלום, הקרדיט על ההסכמים יירשם על שמו של נתניהו בספרי ההיסטוריה, כהישג מדיני חשוב שהוציא מהארון יחסים חשאיים עם מדינות אלו.
התרעות פיקוד העורף