הספרייה האנושית בעולם

אדם מטיפוס גבר שנמצא בחו"ל, וכציות למוסכמות חברתיות גם מצטרף כבעל טוב ואוהב לאשתו כאשר היא פושטת לקניות, עובר לאזור מחיה שאינו מתאים לזן הביולוגי שלו. חנויות הכלבו הענקיות ניכרות בדבר אחד שאין למצוא בהן: מקום לישיבה.

אני נמצא בחנויות כאלה די הרבה. אני בעל מצטיין למדי. מה שאני עושה דבר ראשון בכניסתי הוא לחפש בכל זאת מקום שניתן לשבת בו.
אין מקום ישיבה. אני כבר לא מדבר על מה עושה לנפשי החשיפה לתנאי האכזריות האלה שבהם מועסקות המוכרות בלי יכולת לשבת. אני נפעם מול היכולת הזו שלהן לעמוד ימים שלמים.

חיפושיי רבי־השנים אחרי מקום ישיבה לימדו אותי שאם יש באיזה מקום פינה שמוכרים בה נעליים, יש סיכוי שאמצא שם איזה מקום שמיועד לישיבה למי שמודד נעליים. אני יושב, עושה את עצמי מודד נעל לפרקים, ואיכשהו מעביר את הזמן, עד שמסמנים לי שאני תופס מקום של מי שבאמת רוצה לקנות נעליים.

בהרבה מקרים איתרתי מדרגות, גם מילוט, וישבתי עליהן. המצוד אחרי מקום ישיבה איננו קל, מדובר במתחמים שבהם הכל בנוי במטרה למנוע ממך לעשות דבר בלתי רצוי להם כגון ישיבה.

והנה, כאשר הייתי בשבוע שעבר ברומא, גיליתי דבר מפעים: בחנות גאפ צפיתי באדם יושב. ראיתי מיד את החידוש האנושי: היה שם ספסל לישיבה. היה מקום גם לי. ישבתי, אבל זו הייתה רק תחילת המהפכה. במהרה גיליתי שיש שטח בלב החנות ובו סביב–סביב בנו מדפים לישיבה בצורת ח'.

זה לא הכל. עיניי המשתאות גילו שם גם ספרים. כן, ספרייה לגבר המחכה לתהליכי הבחירה של אשתו. הייתי המום ותקוף תודות ליקום כולו. הספרים - כולם אלבומים בתחום האופנה. היה שם ספר ששמו "מלבושי מרד", ועל הכריכה שלו צילום של מרלון ברנדו הצעיר במעיל רוח בצילום מהסרט "חופי הכרך", היה ספר שנקרא "עור", ובו בגדי עור. היו עוד הרבה כאלה, שכנראה נועדו לחנך את הגבר המצפה, כדי שהוא ילמד בינתיים שאופנה היא עניין עמוק ורציני, תרבותי וחשוב, ולכן יש להבין את ההתלבטות של אשתו לפני שהיא מחליטה.

עלעלתי בספרים, אבל לי לא חשוב נושא הספרים. העובדה שבעולם קשוח זה נגלתה בגאפ טיפת רוך כלפי הגבר המחכה, עד שהעניקו לו פינת ישיבה, ובנוסף גם ספרייה מעשירה - הייתה חשובה לי יותר. אני לא יודע אם זו מדיניות של גאפ בכל העולם או רק טיפת אנושיות שנמצאת בחנות בוויה דל קורסו ברומא. כל מה שאני מקווה הוא שנוהג רחום זה יתפשט בכל העולם.

יוליוס קיסר ואנחנו

כשחבורה של אנשי אצולה ברומא רצחה את יוליוס קיסר בסכינים, כשהוא חזר עטור הצלחות לרומא, הם עשו זאת כי הם חשבו שבכך הם מצילים את הדמוקרטיה הרומאית. זה נגמר מהר מאוד בדיקטטורה קיצונית, החיסול "למען הדמוקרטיה" הוביל לשלטון קיסרים, ששלטו ללא הגבלה.

הרצח של יוליוס קיסר, שבו כל אחד מחברי הקואליציה של קושרי הקשר תקע בו סכין, נגמר בדיקטטורים מושחתי מידות וחסרי כל גבולות כקליגולה. טוב שבימינו כבר לא משתמשים בסכינים אמיתיות. לא טוב כאשר רואים שישראל נמצאת בתהליך שעלול להיגמר באופן דומה.

איך כותבים שאלה לסקר

ישבו אנשים ושאלו את עצמם: איך לנסח שאלה לסקר, אם רוצים לפרסם בכותרת למחרת שרוב עם ישראל הוא נגד חוק דורסני שימנע מנתניהו לכהן כראש ממשלה?

או, בא להם רעיון לשאלה נכונה. ככה:
האם אתה חושב שהחוק לא דמוקרטי ופוגע בחופש האזרח להחליט, ובא רק כדי למנוע את חזרתו של נתניהו לשלטון למרות הישגיו ואף על פי שכתב האישום נראה תפור ולמרות רצון העם בקלפי?
או:

האם נראה לך שמי שהוגש נגדו כתב אישום, אף שיש סיכוי גדול שיזוכה במקרה שיהיה משפט צדק, לא יכול להיות ראש ממשלה, רק כדי שאחרים שרוצים לשלוט במקומו יוכלו לשלוט בלי לחשוש שהעם יבחר בו במקום בהם?
תוצאות הסקר הזה הפתיעו. רוב המשיבים חשבו שהחוק למניעת ביבי פסול.
אבל שאלו אחרת.

שאלו:
האם אתה חושב שהחוק למניעת נאשם בפלילים לכהן בראש ממשלה הוא לא דמוקרטי?

או:
האם אתה חושב שיש להגן על המדינה מפני אנשים מושחתים, ולכן החוק למניעת אדם נאשם בפלילים לכהן כראש הממשלה חיוני להצלת המדינה מאסון, וכדי שלך ולמשפחה שלך יהיה טוב, כי הוא (בנימין נתניהו הנאשם בפלילים) בטוח אשם, והוא (בנימין נתניהו הנאשם בפלילים) יהרוס לך את החיים?

תוצאות הסקר הזה לא הפתיעו. רוב המשיבים היו בעד החוק למניעת בחירתו של ביבי לראשות ממשלה.

עוד על המשפט של ביבי

המשפט המיותר הזה קורע את אמון הציבור במערכת החוק והמשפט, ולא פלא. המערכות האלה נראות עכשיו מגוחכות, מעוותות ומוטות בגלוי. משפטנים ישראלים רבים פשוט לא מאמינים למראה עיניהם נוכח התנהלות המשפט, ומבקרים בגלוי את המערכת שפעם נחשבה לקדושה.

במו ידיה הרסה המערכת את הקודש הזה, כאשר היא נגררה למסע השנאה חסר השחר. עם זאת, המשפט המיותר הזה קורע גם את התקשורת.

מנסים להסביר בבית המשפט מהי עיתונות, מתי היא הוגנת ומתי היא מוטה, מנסים להכניס הכל לתוך משהו שניתן לשפוט, וזה ייגמר בכך שיחוקקו חוקים, תקנות והוראות לעיתונות ולעיתונאים בישראל מה לכתוב ומה לחשוב ואיך להדפיס ואיך לשדר ואיך לנהל עיתון. זה סוף העיתונות החופשית בישראל, שהוא סוף העיתונות בכלל.

אני שומע את התנהלות המשפט הסוריאליסטי, ולא מבין מדוע השופטים לא עוצרים הכל ואומרים: "מספיק! ברור שהנאשם זכאי, וברור שהפרקליטות והמשטרה אשמים".
זו תהיה אמירה אמיצה, לא שגרתית, אבל החלטה כזו תציל את המדינה, את מערכת המשפט ואת העיתונות החופשית.

פינת השלולית

למערכת עיתוננו הגיע המכתב הזה כתוב על נייר בכתב יד יפה:
למאיר עוזיאל שלום, להזכירך, יש בעולם גם שלוליות הידרותרפיות, ואני חושבת שבתוך שלולית כזו כולם צפרדעים וצפרדעות שמתאמנים להיות נסיכים ונסיכות זקופים יותר וחזקים וגם יפים יותר על הקרקע שמחוץ למים.
בברכה, י"ס (השם המלא שמור במערכת). 