1. עם כל המוזרויות, היצירתיות והמורכבויות המאפיינות את הממשלה המיוחדת הזו, שהולכת והופכת לברווז צולע, אני שם נפשי בכפי ומשתף אתכם בדעתי, שלפיה נפתלי בנט וגדעון סער הצילו את מדינת ישראל ואת החברה הישראלית. הם עשו זאת ביודעין ובדעה צלולה, ותוך הבנה שייתכן שהמהלך שלהם ימיט עליהם כליה פוליטית.
בהחלטתם, הם כרסמו בלגיטימציה של בנימין נתניהו, שללו ממנו את תפקיד ראש הממשלה, והוכיחו שאפשר להיות בימין ולא לתמוך בו. אני סבור שההיסטוריה הפוליטית תזכור אותם כמי שברגע האמת העדיפו את המדינה, את אזרחיה ואת חוקיה, תוך לקיחת סיכון אישי גדול, עד היעלמות פוליטית.
במעשה זה הם העניקו לחברה הישראלית ולדור הצעיר שלא הכיר דבר חוץ מנתניהו חלופה, ולו זמנית, לכאוס, לפלגנות ולרדיפה אחר מוסדות אכיפת החוק והתקשורת, והוכיחו שאפשר לנהוג בממלכתיות ובהגינות. זוהי האמת בעיניי.
גם בני גנץ שחטף על כך באבי אביו מבוחריו, הציל בשעתו את המדינה ואת מערכת המשפט משלטון היחיד של נתניהו ושילם על כך, לפחות אז.
לעומתם, יאיר לפיד, שתרומתו לממשלה הזו מכרעת, עשה בדיוק את שמצפים ממנו תומכיו. גם לנדיבותו הפוליטית למען המטרה שהציב עלול להיות מחיר אישי כמשה רבנו - מנהיג שראה את הארץ מנגד ואליה לא בא, אך גדול המעשה מעושיו.
2. נתניהו באופוריה, ובצדק מבחינתו. המשך משפטו מקנה לו חיים פוליטיים, חיות וכותרות, ומשמש כמגנט מנדטים. שמוליק ועידית סילמן מספקים לו את הסחורה, לשכת בנט מתרוקנת מסיבות שונות, והברגים בקואליציה לא מחוזקים, בלשון המעטה.
הוא מצליח לשמור את הגוש שלו למרות כל הקשיים ולשלוט ללא עוררין בסיעתו, אף שאילו הייתה מתקיימת בה הצבעה חשאית, היה מודח ברוב גדול.
"מכונת התודעה" פועלת באופן מקצועי ואפקטיבי עם מפיצים רבים ומשולהבים בתקשורת וברשתות החברתיות, כאשר בעיניו, ממש כמו בעיני טראמפ, "פייק ניוז" הוא מכשיר דוברותי לגיטימי בארגז הכלים. כדי לחזור לשלטון הכל כשר והכל אפשרי, באופן שלא היה כאן מעולם. "ימכרו" את השכלתם והוקרתם של חיילי צה"ל ועתידם, לא יהיו כאבי בטן על חלשים ונזקקים ונאנסות, ואפילו את האינטרסים של מתיישבי יו"ש מכרו באישון לילה כדי להביך את הקואליציה.
נתניהו נהנה גם, ולא בפעם הראשונה, מהחיבור עם הרשימה המשותפת. ברית האינטרסים שלהם הצטלבה לא אחת בעבר, והם סייעו לו גם במינוי מבקר המדינה (מינוי שבינתיים הצליח לו, בניגוד למינויים של אביחי מנדלבליט ורוני אלשיך).
בעוד עבור מיליונים חזרתו של נתניהו לבלפור תהיה ניצחון על הרעים, על בית המשפט, על הפרקליטות ועל כל הפוליטיקאים שהעזו להביא להחלפתו, הרי שעבור מיליונים אחרים מדובר בסיוט. הם יודעים שאם נתניהו יצליח להקים ממשלה (ולא בטוח בכלל שזה יקרה), זה יהיה נתניהו במודל טורבו, שיפרש את המנדט שיקבל כמנדט לעשות ככל העולה על רוחו. אותם מיליונים מדמיינים לנגד עיניהם את השרות והשרים הצפויים בממשלה שכזו ונחרדים לגורל המדינה, שלטון החוק והדמוקרטיה.
נתניהו יבקש לנהל מערכת בחירות על שלושה נושאים: "משילות", "הזהות היהודית של ישראל" ו"שינויים במערכת אכיפת החוק והמשפט". האחרים ינסו לשרוד עם הממשלה הקיימת, או להרכיב קואליציה חלופית שתמנע מנתניהו הגעה למוקדי הכוח. בכל מקרה, זה הולך להיות קיץ חם מהרגיל, ויש לקוות שהוא יסתיים במינימום נזק ונפגעים – גם בנפש.
3. שירות נשים בתפקידי לחימה מעסיק כבר שנים רבות את הרמטכ"לים, שרי הביטחון, ארגוני הנשים, התקשורת ובג"ץ. הרבה אגדות רווחות התנפצו בשנים הללו. נשים משמשות כטייסות, כנווטות וכנשות צוות אוויר, והמדינה לא התפרקה גם כאשר אחת מהן נפלה במהלך מלחמת לבנון השנייה. שום הבדל בין גבר לאישה. נשים משרתות כבר כחובלות וכלוחמות בחטיבות קו ועוד ועוד.
ישנן שתי מגבלות: היכולות הפיזיולוגיות המהותיות, ועניין השילוב הראוי בין גברים ונשים ביחידות משותפות. כל היתר יחסי ציבור, מניפולציות או חומרים לוועדות שימשכו זמן.
הנשים חיוניות לצה"ל, תרומתן אדירה בכלל התחומים ובכלל המערכים, והחברה הישראלית כבר חצתה את מחסום החשש. הבעיה, אם ישאלו אותי, איננה רק אם תהיה אישה לוחמת בגולני ובאיזה משקל תהיה. מה שיותר מהותי הוא קידומן של נשים לתפקידים בכירים במטה הכללי, בזרועות ובחילות. מאז ומתמיד, נתן צה"ל דוגמה לשירות הציבורי, וכעת, הרכב הממשלה מרובה השרות והמנכ"ליות יכול להוות דוגמה לצה"ל. כפי שנאמר: "ממני תראו וכך תעשו".
4. בתוך ים המחלוקות שמסביב, גבוה מעל הכאוס, ההשמצות והרוע, מצויד בשליחות, טוב לב, בעיניים יוקדות אהבה, בלב גדול ובמנוע אדיר, פועל חתן פרס ישראל הרב דוד גרוסמן כבר 50 שנה בפעילות גדולה של חסד, החוצה את ישראל מקצה לקצה.
הוא מתמקד בהצלת נפשות של ילדים ובני נוער במסגרת מוסדות "אור", בסיוע לחלשים ונזקקים בסלי מזון, וגם אחרי 50 שנה לא מתעייף ומתנהל כאילו זהו יומו הראשון.
השבוע באו רבים וטובים בפוליטיקה, במשק ובכלכלה, בצבא ובחינוך, ובראש נשיא המדינה, כדי להצדיע ולומר לו שעם ישראל יודע להעריך ולהוקיר. ואני עושה זאת מכאן באהבה גדולה ובתפילה שבורא עולם ייתן לו את הכוח להמשיך הלאה.
5. בסוף השבוע נסעתי לדיר אל־אסד כדי לחגוג עם חברי כאח לי, עו"ד חסן דבאח, רעייתו סנא ובני המשפחה, את חתונת בנם בכר עם בחירת לבו.
חסן הוא דמות מיוחדת ואהובה מאוד. הכיר לי אותו ראש אכ"א לשעבר האלוף אלעזר שטרן, שסיפר לי שחסן הקיש בדלת ביתו בהושעיה וביקש ממנו לדאוג שילדיו ישרתו את המדינה. הוא לא היחיד בעניין זה, אבל הוא מיוחד.
1,800 איש התכנסו באולם "פאשה": מוסלמים, נוצרים, דרוזים ויהודים. תזמורת בת 20 נגנים וזמר הנעימה, רחבת הריקודים הוצפה, התקרובת הייתה כיד המלך, ואפילו הוויסקי נשפך כמים. ואז חסן ביקש דווקא ממני, שהייתי דובר צה"ל ומזוהה עם הביטחון והצבא ולא רק עם התקשורת, להיות היחידי שיישא דברים באירוע. נעניתי לאתגר בשמחה גדולה, כי חשתי בבית.
אמרתי לקהל הגדול שחסן ומשפחתו והנוכחים באולם הם ההוכחה שניתן ואפשר וחובה לחיות בחיים משותפים בכבוד, בהערכה ובביטחון בישראל.
אמרתי להם שגם הקורונה קירבה בינינו, גם הטילים שלא מבחינים בין יהודים לערבים, גם הרשתות החברתיות וגם הדור הצעיר והמשכיל שרוצה לחיות ולהשתלב, ואין לו ולא תהיה לו מדינה אחרת. אמרתי להם שחובתם וחובתנו להרחיק שנאה, הסתה ופלגנות, ולתת דוגמה למנהיגינו שמפלגים ומובילים לא אחת את ההסתה.
ועוד אמרתי להם שאמא ואבא שלי באו מדמשק ושהאוכל כאן הוא האוכל שלי, והמוזיקה כאן היא מוזיקת ילדותי, של פיירוז ופריד אל־אטרש ועבד אל־ווהאב ואום כולתום. "ואולי בכלל, כמו שיש ערבים־מוסלמים וערבים־נוצרים, אני ערבי־יהודי וישראלי?", תהיתי.
עשרות רבות ניגשו אליי לשולחן והודו על הדברים, ופה ושם גם סיפרו לי על ילדיהם המשרתים כלוחמים במג"ב או בצבא. יצאתי מדיר אל־אסד שמח ואופטימי וגם שבע, ואינני מסכים עם ניר אורבך ואחרים שאומרים ש"הניסוי לשלב ערבים נכשל". יש אופציה אחרת?
6. במשך שעה תמימה בהיתי בתמונתה של ג'והרה ח'ניפס, שנרצחה השבוע בשפרעם על לא עוול בכפה. התבוננתי בה וראיתי את בנותיי. יפה, צעירה, תמימה, כל החיים לפניה, פעילה למען זכויות נשים ונגד אלימות בחברה הערבית. מישהו הצמיד מטען נפץ למכוניתה והרג אותה.
אתה מתבונן בתמונתה וזועק לשמיים בגרון ניחר: למה? עד מתי?
7. פעם ראשונה שאני חיובי. יש לי על כך אישור רשמי. בבדיקה מתחייבת כמה שעות לפני עלייה למטוס לניו יורק הופיעו השבוע שני הפסים שהביאו לפריקה מיידית של המזוודות. פנינה רעייתי, שלא תראה בסוף השבוע את בילי ג'ואל שלה, אמרה שאולי עשו לנו עין הרע, ואני טענתי שהכל מלמעלה וכי כל עכבה לטובה.
מתברר שהקורונה לא הלכה לשום מקום. שמרו על הבריאות ושבת שלום.