כאשר הגיעו המזוודות, נחרדנו לראות שבאחת מהן ניזוקו הגלגלים, והשנייה הייתה קרועה בצדה ונתלשו ממנה הידיות - מצב בלתי הפיך. התור בדלפק "אבידות ומציאות" הוערך במספר שעות, שכן נדרש מילוי טפסים ואבחון סוג המזוודה. הנחנו שצילומי הנזק במזוודות ותוויות המזוודות יביאו אותן לתיקון או לפיצוי על הנזק שנגרם לנו.
כתבנו מייל לחברה שמקום מושבה בחו"ל, עם צילומי המזוודות והתגים, והם ענו מהר ובנחמדות שהם לא הכתובת, והם יעבירו את המכתב לנמען הנכון, וכך עשו.
החברה שאליה הפנו אותנו ביקשה שנמלא טפסים באתר האינטרנט. האתר היה, בלשון המעטה, לא ידידותי. בכל פעם שמילאנו את מספרי התלונה ומספרי התגים, נדחו הטפסים בטענה שהפרטים שמסרנו אינם נכונים. לאחר פנייה נוספת נשלחנו לחברה שנותנת שירותי מזוודות בשדה התעופה. כתבנו מייל נוסף, הסברנו הכל, ונענינו שמאחר שעבר זמן, עלינו לפנות לחברה אחרת. עדיין לא החלטנו אם להתייאש או להמשיך בניסיונות לקבל פיצוי, אבל להתרגז - התרגזתי.
לאחר מספר שבועות יצאנו שוב לנסיעה שתוכננה חודשים רבים לפני כן. שכרנו דרך האינטרנט רכב גדול בן שבעה מושבים כדי שנוכל לנסוע יחד בבטחה. שילמנו סכום נאה לחברת ההשכרה. יום לפני הנסיעה הגיעה שיחה מחברת ההשכרה, שבה נאמר לנו שלצערם הרכב האמור היה מעורב בתאונת דרכים והם ייתנו לנו במקומו שני רכבים היברידיים באותו מחיר. זה לא מה שרצינו ולא לזה ציפינו. מחוסר זמן נענינו להצעתה של החברה.
נחתנו בשדה התעופה, חתמנו על שני הרכבים ונאמר לנו שנקבל אותם בחניון של חברת ההשכרה. זה היה כרוך בהמתנה של חצי שעה בחום וסחיבת המזוודות לאוטובוס וממנו. בחניון המתינו לנו הרכבים, האחד עם חצי טנק דלק. אחרי יומיים אחד הרכבים שבק חיים. סירב להתניע. ניסיונות ליצור קשר עם החברה עלו בתוהו, כולל במספרי החירום. רק אחרי עזרה של המלון שבו שהינו, נענינו שבימי שבת וראשון הם לא יכולים לסייע לנו.
מסקנה: בפעם הבאה להזמין רכב מחברה גדולה שיש לה סוכן בארץ, כך שלפחות יהיה לי על מי לצעוק, ולא אצטרך לנסות לתקשר דרך מחשב שלא שם עליי.