ספר תקציב נורמלי, הכולל את סעיפי ההכנסות וההוצאות המדויקים, עדיין לא פורסם. למרות זאת, שרי הממשלה כונסו בחופזה ערב כניסת השבת האחרונה בגלל רצונו של בנימין נתניהו לעמוד בכל מחיר בלוחות הזמנים. כל סטייה של לו"ז אישור התקציב עלולה הייתה להסתמן כלבנה הראשונה בקריסת חומות ירושלים. התקציב לשנתיים אושר רק מסיבות פוליטיות, כדי לשדר יציבות והמשכיות. הוא נועד לשדר לחברות דירוג האשראי "שהכל בסדר".
נציגי חברות הדירוג, ובראשן פיץ', הגיעו השבוע לישראל. הם חפרו ושאלו שאלות מציקות בנוגע לרפורמה המשפטית והשפעתה את כל גורמי המקצוע בבנק ישראל, במערכת הבנקאית וגם את ההייטקיסטים. נתניהו מקיים איתם בימים האחרונים שיחות קדחתניות כדי להרגיע. הנחת העבודה בממשלה היא שכשיש תקציב הם יכולים לישון בשקט, אבל בפועל הם אמורים להיקלע לנדודי שינה.
נציגי פיץ' שלפו בשלב הראשון כרטיס צהוב, עם נורת אזהרת מהבהבת לגבי השלכות הרפורמה המשפטית, אך הותירו את דירוג האשראי ללא שינוי. אם המצב לא ישתנה משמעותית עד הקריאה השלישית, הכרטיס האדום יישלף ללא היסוס.
בינתיים, הנחות העבודה בתקציב נדיבות עד כדי הזויות, ותחזית גביית המסים (בוודאי לשנת 2024) רחוקה מהמציאות. הגבייה תושפע לרעה מקריסת הכנסות ממיסוי הייטק, מצניחה מהכנסות מיסוי נדל"ן ומהירידות בבורסה. רק עיזה עיוורת או מגיד עתידות בדימוס מסוגלים להתיימר במצב זה לחזות את היקף ההכנסות ממסים בשנתיים הקרובות. המינימום הנדרש הוא קצת שמרנות והצנע לכת. הכלכלנית הראשית באוצר אכן הזהירה מהשלכות הרפורמה על גביית המסים. אז הזהירה.
לא ברור איך הנגיד הזהיר פרופ' אמיר ירון נותר אדיש לנוכח הנחות העבודה המטורללות. סביר להניח שאת תשובתו הוא ייתן באמצעות המדיניות המוניטרית, שמשמעותה העלאה נוספת בריבית בתחילת אפריל. למרות זאת, נתניהו ובצלאל סמוטריץ' מתעקשים שהרפורמה המשפטית תעשה רק טוב לכלכלה. אנחנו מחכים.
עדיין לא ברור כמה יקבל משרד הבריאות ואיך יכוסו גירעונות קופות החולים. כמה הקצו לחינוך חינם, ולאן נעלמה התוספת לשכר החיילים. כלל ההוצאה התקציבית הוגמש, מסגרת ההוצאה גדלה, ולכן הוחלט על קיצוץ של 3% עוד לפני שהתקציב יצא לדרך. לו נייר עבודה כזה היה מוגש על ידי לקוח המבקש מבנקאי הגדלת מסגרת אשראי, הוא היה נזרק מכל מדרגות הסניף. שר התיירות חיים כץ, שלא הגיע לישיבת הממשלה, הסביר את היעדרותו בתירוץ המקורי: "ככהן, אני מנוע מהשתתפות בהלוויה".
2. האוצר של ליברמן
"מעז ייצא מתוק. זאת התחושה שלי". כך אומר לי שר האוצר לשעבר על הטרלול הממשלתי בשבוע האחרון. אביגדור ליברמן מתחמם על הקווים, אבל מבחינתו משחק הקואליציה עדיין רחוק מסיום והוא אינו עולה למגרש.
"כל שר יכול רק לנחש מה תקציבו הסופי. יודעים רק לנחש. בזמן שהם מאשרים תקציב, בו־זמנית הם מחליטים על קיצוץ רוחבי של 15 מיליארד שקל. מדברים על כך שתהיה פגיעה בהכנסות המדינה, אבל לא ברור איך העריכו באוצר את ההכנסות ממסים - ולמרות זאת הם הקפיצו את התקציב ב־30 מיליארד שקל ל־484 מיליארד שקל".
"הבעיה השנייה היא בשוק הנדל"ן. יש ירידה בהכנסות ממכירות נדל"ן. אתה מוזמן להתקשר למנכ"ל רמ"י ולשאול כמה מגרשים הוא מכר מתחילת השנה, ותבין בעצמך את גודל אובדן ההכנסה. יש גם ירידה בהיקף לקיחת המשכנתאות. תאמין לי שלא ברור לי איך נבנה התקציב".
"ממה שאני שומע, נתניהו מתקשר אישית לחברות דירוג האשראי כי הוא בלחץ. הוא מתחנן על נפשו. בימים הקרובים יופץ נייר הדירוג של חברת פיץ', ובתנאים הנוכחיים הורדת הדירוג בלתי נמנעת. במצב זה אני מעריך שכדי להתמודד עם המצב הריבית תמשיך לעלות, וזה יקפיץ את יוקר המחיה".
"בדרך כלל תופעות כאלה מתרחשות מיד אחרי הבחירות לקראת הרכבת הממשלה, ואז יש ניסיון של כל אחד למשוך לכיוון שלו – אבל פה הקרנבל ממשיך. אי אפשר לנהל כך מדינה. אני מקווה שהממשלה תקרוס כמה שיותר מהר".
"אם הוא רוצה פעם אחת לקבל החלטה לטובת המדינה, הוא חייב להתפטר לאלתר. אצלו ואצל משפחתו יש אובדן בושה. הם מנותקים. זה הזוי שבשיא המתיחות הביטחונית וההפגנות, הוא גייס את חברי הקואליציה וראשי משרדו לטפל בהוצאות הדיור, האיפור והתסרוקות של משפחתו".
3. היי דרומה לאילת
"יום אילת", המציין את כניסת השנה ה־75 להקמת העיר הדרומית, נחגג אתמול בכנסת עם נציגי השדולה בראשות ח"כ דוד ביטן וראש העירייה אלי לנקרי. יומיים לפני כן השתתף הנשיא יצחק הרצוג בטקס הממלכתי באום רשרש (היישוב הערבי שקדם לאילת). הקינוח היה מופע של חנן בן ארי. קצת אסקפיזם בימים טרופים אלה מעולם לא הזיק.
אני לא הראשון שמגלה שנסיעה ברכב פרטי עדיפה, לפחות מבחינת לוח הזמנים והעלויות, על מונית. אבל לך תדע אם עברת בטעות את המהירות המותרת ברולטה המכונה כביש 90 וחויבת בקנס שעשוי להספיק לארבע טיסות הלוך ושוב.
אבל היי, בשבוע שעבר סוכם בישיבת התקציב על הפעלת רכבת "בולט" יפנית לאילת מקריית שמונה בואכה לעיר הדרומית. אשרי המאמין. "הרכבת החדשה היא הכי גדולה שניתן היה לצפות, כך שמדובר בבשורה ענקית לעיר. הגשנו תוכנית לממשלה המתבססת על יתרון יחסי מובהק לעיר שהינה שער למדינות המפרץ ואפריקה. הרכבת נחוצה גם למטענים, ורכבת קליע זו ממש דרמה", אומר לי ראש העיר.
"היום אנחנו רחוקים שנה וחצי בלבד מהשלמת התכנון. לאחר מכן ייערך מכרז לביצוע הפרויקט בהשתתפות חברות מיפן, מסין או מצרפת, והלו"ז ייקבע בהתאם לזוכה. אם הכל ילך כשורה, אז שש שנים מהיום תהיה רכבת לאילת".
"האחריות לתפעול השדה היא של רשות שדות התעופה והם מכינים בימים אלה מכרז להפעלת חברת מוניות אחת. בנושא קיצור לוח הזמנים של הטיסות נפגשתי עם שרת התחבורה והצעתי שינוי דרמטי להסדרת הטיסות. שתי חברות שיזכו במכרז יפעילו את הקו בין אילת לנתב"ג כמו אוטובוס, אחת לשנה, בתהליך קצר ומזורז".
"המשקיעים חזרו להאמין בעיר אילת, וכעת היא תמשיך לצמוח צפונה. על בריכות המלח ושדה התעופה הישן תיבנה שכונת מגורים של 3,500 דירות, וכבר התחיל שיווק. החלק הדרומי של השדה הקודם יהפוך לפארק ענק עם 17 אטרקציות, כולל שוק אוכל. הטרמינל עצמו יהפוך למרכז חדשנות".
"הקורונה עצרה הכל, וכעת צריך לבנות את התהליך מחדש. משרד התיירות לא עשה את כל הנדרש לצערי, והתוצאה היא שאנחנו עם מעט טיסות. אני מאמין שהתיירות הנכנסת תגיע לאילת. העיר חייבת לעלות על מפת השיווק הבינלאומית, וצריך להסדיר כבר מעכשיו את הסכמי הטיסות עם החברות הטסות מאילת".
"אותו הדבר בנושא האנרגיות המתחדשות. נכון להיום, 100% מצורכי האנרגיה מקורם באנרגיה סולארית והמטרה שלנו היא שבתוך ארבע־חמש שנים אילת תהיה העיר הראשונה בעולם שתיהנה מעצמאות אנרגטית. אנחנו אחת מערי העולם שנבחרו לקידום העצמאות האנרגטית".