שלושת ראשי ארגוני הביטחון יודעים טוב ממני ומכם עד כמה ניתן גיבוי שבשתיקה מצד שרות ושרים בממשלה לפורעים ולמעשיהם, ועד כמה ראש הממשלה שבוי בידיהם ונאלץ לבלוע את הרוק ואת העלבון הבינלאומי, כדי לשמור על המפלצת הפוליטית שהרכיב. ראש הממשלה, שהסביר השבוע לשריו עד כמה כבד הנזק הבינלאומי מהקולות והמראות הללו, לא הצליח לשכנע את איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' להוציא גינוי גורף של מליאת הממשלה למעשי הטרור היהודי.
והסכנה ברורה ומוחשית: החבורה הקיצונית, המשיחית, ההזויה והמסוכנת הזאת תוריד אותנו חלילה ביגון שאולה. נתניהו ושריו לא יוכלו אז לרחוץ בניקיון כפיהם ולגלגל עיניהם השמיימה. הם האדריכלים, הם הבנאים והם אנשי התחזוקה של המוטציה הזאת, שגוררת אותנו ל"מלחמת גוג ומגוג", שאחריה, כך הם מקווים, יבואו עלינו השקט והשלווה. הו, אז ייפתחו עלינו שערי הגיהינום.
2. ובינתיים, לשגריר ארה"ב בישראל, תומאס ניידס, נגמרו מילות הכעס והגינוי לאלימות הזאת. ארה"ב היא התומכת הכי גדולה שלנו במאבק בטרור בכל מקום על הגלובוס. מנגד, הם לא מבינים את הטרור היהודי כנגד פלסטינים חפים מפשע ואת שתיקת המנהיגות. הם לא מבינים את האצבע הקלה על ההדק, שפוגעת לעתים באנשים שלא פשעו ולא חטאו - ולשגריר המיומן ביותר אזלו כבר המילים.
הוא איננו מדבר אלינו עוד באנגלית אמריקאית מנומסת, אלא באנגלית לישראלים. אני מניח שבשיחת הטלפון בין מזכיר המדינה אנתוני בלינקן לעמיתו אלי כהן – הניסוחים לא היו מעודנים, אלא תקיפים. נתניהו, ממשלתו והכניעה לקיצונים בממשלה לוקחים את הממשל האמריקאי אל הקצה ביחס לישראל.
האמריקאים לא הבינו כיצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאיננו שומר שבת כהלכתה (הגם שאיננו נוהג להוציא הודעות בשבת), לא חרג ממנהגו והוציא גינוי חריף לפרעות של היהודים בפלסטינים במהלך השבת עצמה, עם הנחיות לצה"ל, לשב"כ ולמשטרה, לנקוט יד קשה ולבצע מעצרים.
למען מדינת ישראל, למען ביטחונה, למען אזרחיה ולמען האינטרסים הלאומיים שלנו, אני מאוד מקווה שהנסיעה בהקשר הזה ובעיתוי הזה לא תתממש, כי באמת שאין דבר שמעצבן ומעליב יותר את ארה"ב מאשר קשר של בנות בריתה עם סין. זוהי סין שלאחרונה יזמה ותיווכה בין איראן לבין סעודיה, איחוד האמירויות ועוד, לחתימת הסכמי שיתוף פעולה. זוהי סין, שביחד עם איראן, רוסיה וטורקיה תומכת בתהליכים שליליים באזורנו.
זה קרה לרמטכ"ל אהוד ברק מול יצחק רבין ז"ל, שהאריך לו רק בשבעה חודשים ולא בשנה, ולאמנון ליפקין שחק ז"ל, שכהונתו הוארכה רק בחצי שנה, עד לאחר יום העצמאות ה־50 וכך הלאה.
ה"השתעשעות" הזאת של הפוליטיקאים בלובשי המדים חייבת להיפסק. הגיעה העת להסדיר בחקיקה ארבע שנות כהונה למפכ"ל ולרמטכ"ל, כפי שנהוג לגבי ראשי השב"כ והמוסד, שם מכהנים בחוק חמש שנים, שזהו פרק זמן סביר לתכנון ולמימוש מדיניות ותוכניות לטובת המדינה, ביטחונה ואזרחיה, על חשבון "מגרש המשחקים" של הפוליטיקאים.
התרעות פיקוד העורף