1
צריך להודות באמת המרה - אין בישראל שר לביטחון פנים, אין בישראל ביטחון פנים ברמה שמדינה אמורה להעניק לאזרחיה. השר הממונה זנח את משמרתו (אם בכלל התייצב בה אי־פעם). הוא נפקד מגזרתו, ביטחון הפנים קורס, המשטרה בבוקה ומבולקה בין ציות לחוק לבין "מדיניות השר". ערב מינוי מפכ"ל חדש למשטרה, השר עוסק ביהודה ושומרון יותר מאשר בנגב, בגליל, במגזר הערבי ובארץ הפרוטקשן והגניבות.
מי שסבור שהטרור הזה ייעצר בחברה הערבית, משלה את עצמו. על חוסר המדיניות, על חוסר הפעילות המונעת ועל חוסר האכפתיות אנחנו נשלם בריבית דריבית. הכתובת על הקיר והיא רשומה בדם.
כשאין מדיניות וכשאין שר לביטחון לאומי, וכשהמשטרה קטנה מדי לנוכח הצרכים, מתוחה עד לקצה, מוכה וחבולה וגם נתונה בין "מדיניות השר" למדיניות החוק והשכל הישר, יתחילו בקרוב לצוץ בתוכנו "משטרות פרטיות" וחמושות בחוצות הכפרים הערביים, בערים המעורבות וביישובים היהודיים. הציבור יעשה אקזיט משירותי המדינה.
סיפרתי לכם בשבוע שעבר על חוויות טובות שחוויתי ביישובי רמת הנגב, אבל הציגו לי שם גם את תמונת המצב העגומה של ה"משילות" בנגב. הנתונים שקיבלתי הם הנתונים הרשמיים של משמר הגבול וימ"ר דקל והם עוסקים בכמה תחומים: בחלק מהותי מהיישובים נרשמה בחצי השנה האחרונה של ממשלת הימין מלא־מלא, עם השר בן גביר והבטחותיו, עלייה של 150%־200% בהיקפי הפריצות והגניבות.
אבל בן גביר עסוק בלעשות כותרות נגד שר הביטחון, עסוק בלגבות את נערי הגבעות ובלהטמיע את "מדיניותו" ברחבי המשטרה. בסוף, כשנגיע לקופה – המחיר יהיה כבד.
2
למעט מספר קטן של ערים גדולות, הבחירות לרשויות המקומיות עדיין רדומות ולא מקבלות בולטות ארצית, ורק הרציחות הפוליטיות במגזר הערבי העלו את הנושא לסדר היום. אבל הבחירות הקרובות לרשויות המקומיות אמורות להיות מגה־אירוע בישראל. לא רק בגלל שירותי הניקיון, החינוך והגינות שאמורים לספק לנו ראשי העיריות והמועצות, אלא בעיקר בגלל מה שקורה בשלטון המרכזי.
וכך הלאה: באזור עמק חפר ומנשה (שם אני גר) לא תהיה תחנת רכבת של המסילה המזרחית. אין שם בוחרי הליכוד ו"חבל על הכסף". לבית שאן, למשל, יש מסילה ותחנה (ואני מאוד בעד).
בעידן של ממשלה של "כדאיניקים" עם חגיגה סקטוריאלית ובופה פתוח בשיטת "אכול כפי יכולתך" מהקופה הציבורית – השלטון המקומי הוא שומר סף משמעותי עבור האזרחים. לא בכדי הדיח נתניהו את ביבס מתפקידו כיו"ר הבחירות המוניציפליות בליכוד. הוא איננו משתף פעולה עם נתניהו, אלא עם ראשי הרשויות, עם האזרחים ועם האינטרס הציבורי.
ובכלל, רמתם, רצינותם, מסירותם ואיכותם של המנהיגים המוניציפליים בשלטון המקומי, עולה אלף מונים על אלו של מי שנמצאים בשלטון המרכזי. לכן הבחירות המקומיות באוקטובר השנה הן מגה־אירוע לאומי. בל ייעדר מקומכם.
3
כבר עשרות שנים הטרור מכה בנו בכל מקום ותחת כל ממשלה, ולכן אני בז לניסיונות הפוליטיים מכאן ומשם לספור גופות ולשייך אותן לזהותה של ממשלה כזו או אחרת.
אבל צריך להודות באמת: ישראל מנהלת כבר עשרות שנים ביהודה ובשומרון "אחזקת שבר", משגרת נערים בני 18 בשירות צבאי לטבול ידיים בחרא של הכיבוש ולשים אצבע בסכר, כדי לאפשר לממשלה דרגות חופש לקבל החלטות - אבל החלטות אין. אנחנו טומנים את הראש בחול, מקווים שהכל "יהיה בסדר", ואני אומר לכם ששום דבר לא יהיה בסדר.
ולטרור הגואה אין פתרונות קסם. הדור הפלסטיני הצעיר לא מכיר את חומת מגן. זהו דור בית וגן, המבצע הנקודתי בג'נין. מה שאנחנו צריכים לעשות כעת זה לקבור בכאב את המתים, להילחם בטרור בנחישות ובכל הכוח ובמקביל לחזק בחזרה את הרשות הפלסטינית ואת מנגנוני הביטחון שלה (לטובתנו) ולהתחיל לחשוב ולתכנן חזון אחר ומבטיח לצעירים שלנו ולצעירים הפלסטינים. זה ייתכן וזה אפשרי, זה ארוך וקשה, אבל הכרחי.
4
אני זוכר את עצמי ככתב צבאי ב"על המשמר" כה גאה ונרגש על שמישהו "משלנו" (מעדות המזרח) הצליח להכניס רגל לתוך עולם העיתונות בישראל. עבור אחרים בענף זה היה אירוע טקטוני ובלתי נסלח.
יהי זכרו ברוך. שבת שלום.
התרעות פיקוד העורף