הכנסת בפגרה. רשמית זה נכון. פרקטית זה מטעה. לא מרגיע, לא מנחם. הטרלול של הממשלה הנוכחית, חוסר ההתאמה והעדר כל כישורים של שריה המרכזיים לתיקים שניתנו להם, היהירות והשחצנות בהצהרות ובהתבטאויות שלהם לא רק שאינם בפגרה. המאפיינים האלו של שרים מרכזיים פעילים ועובדים באחרונה שעות נוספות.
הכנסת בפגרה. המדינה בעידן חירום. זאת לא פגרה. מדבר בסופת הוריקן מדינית, מעשה ידי אדם, מובלת, מוזנת ומשתוללת על ידי שרים, חברי כנסת וראשי מפלגות שמחבלים, מקעקעים והורסים את מעמדה של ישראל, את ההערכה שרחשו לה בזירה העולמית, את המוניטין שלה כמדינה עם הישגים עצומים בתחומים שונים, את המופת שלה כסיפור הצלחה.
לא הדרת נשים, לא אי-הפעלת הרכבת הקלה בשבתות, אפילו לא ביטול גיוס בחורי ישיבות לצה"ל – הם אינם נושאים מועדפים ובוערים יותר לטיפול, לשיפור ולתיקון מאשר הדחתה של הממשלה הנוכחית ומהפך אישי ומקצועי של הנהגת המדינה. סוגיות חברתיות הן בהחלט חשובות.
אבל הן לא ימצאו פתרונן או תיקונן בהפגנות המוניות. הן עניין ומשימה למו"מ, לדיונים, להתייעצויות סביב שולחן בחדר סגור ומבודד. הדחת ממשלה קלוקלת, מזיקה, מחבלת, סילוק שרים ושרות שאין להם שום כישורים, שום הבנה, שום ידע ונסיון בטיפול בבעיות ובהנהגה היומיומית של העם הם יעד ישיר לאזרחים ואזרחיות, מטרה ליציאה להפגין ברחובה של עיר.
התרעות פיקוד העורף