הקבינט שיושב עכשיו אמור להיות קרוע בין הרצון להכות את חמאס מכה ניצחת (שעשויה לצאת משליטה עקב כוח האש של צה"ל) מול הצורך להגן על בני הערובה שנמצאים הן בעזה והן בישראל. זו בעצם החלטה על ניהול קרבות בתוך העוטף כדי לנקותו, ואז להמתין להפסקת אש או ללכת על מהלומה כבדה על עזה. בכל מקרה מדובר בטרגדיה.
מה שמפתיע הוא חסרונה של אתרעה מודיעינית - וגם זה לא ממש מפתיע. כאשר כל שלוחות המודיעין מופנות לעבר ערי וכפרי הגדה ושואבות את כל כוח האדם והאמצעים הטכנולוגיים, וכאשר חזית הצפון (לך דע מה יקרה בהמשך) ובעיקר איראן (שעתידה להיות החשודה והנאשמת בפריצת המלחמה) שבולעת אמצעים אנשים ומשאבים בקנה מידה שלא משאיר הרבה מקום לגזרת עזה, שמצטיירת (בטעות כמובן) ככזו שניתן לשלוט בה בגזרים ובמקלות.
לא ניתן להעריך לאן כל זה הולך ברגעים אלה, משום שהתגובה של צה"ל היא תלויית אירועים שקורים ברגע זה בשטח. השאלה היא האם בקבינט נשקלת כניסה קרקעית. לאור חולשת הקבינט, ניתן בהחלט לדרוש מהדרג הצבאי שייקח שליטה על המצב ותוך כדי לחימה ישאיר עין אחת פקוחה על התוצאה שרוצים להשיג, כאשר למשחק תיכנס הפסקת אש. אני מניח שצה"ל "ינצל" את הסיטואציה כדי לפגוע במטרות איכותיות מתוך בנק המטרות בעזה. מה שמחייב - בלהט הקרב הזעם, והנקם - להפעיל אש מנגד ברמה שלא תוביל לרצח עם.
התרעות פיקוד העורף