דבר אחד לא קיים ביחסים בין ישראל וארצות הברית

המיוחדות ביחסים בין ישראל לארה"ב נשמרה מהצד הישראלי באופן שבא לידי ביטוי במיוחד בהתנהלות של ראשי הממשלה ובכירים ישראליים שנזהרו בקפדנות מופגנת להימנע מכל מהלך או התבטאות שיכולים להתפרש כפגיעה או זלזול בכבודם של נשיאי ארה"ב או של גורמים בצמרת השלטון בוושינגטון. זהירות זאת שהייתה עשרות שנים, עקרון מקודש מצד ראשי ממשלה וגם מוערך ביותר בציבור בישראל,  התחילה להתערער ואף להפוך לטורח מעצבן מתחילת כהונתו כראש ממשלה של בנימין נתניהו.

מה שנתניהו כראש ממשלה לא הצליח, לא מצליח ולא יצליח זה לערער את יסודות האהדה, התמיכה, הסיוע של ארה"ב בישראל. אין לנתניהו שום סיכוי לפרוץ סדק בחומת הידידות האיתנה בין שתי המדינות. שום סיכוי. ה"בעיה" של נתניהו שהוא מכהן כראש ממשלה, כשבבית הלבן יושב, מתפקד ומנהיג הנשיא שכבר נשמר לו מקום ומעמד בהיסטוריית היחסים  כנשיא אוהב ישראל והעם היהודי שלא היה כדוגמתו. "הדאגה היחידה שלי לגבי ג'ו ביידן כנשיא", אמר לי בכיר יהודי ידוע ומוערך בקהילה, "שבידידות שלו ובאהבתו לישראל הוא הנשיא האחרון. אני לא רואה פוליטיקאי אמריקאי או דמות בפוליטיקה האמריקאית שתהיה דומה לו באהבתו לישראל".

הנשיא ג'ו ביידן איננו אוהב את הרכב הממשלה שנתניהו הרכיב. ליתר דיוק, הוא מתעב אחדים מהשרים. הוא לא אוהב את בן גביר ולא את סמוטריץ'. ביידן כנראה לא שמע על אורית סטרוק ולא על ואטורי. במלים אחרות, הסיבה שמתהווה ומסתמן  מצב של עימות ביחסים הוא נוכחות של שרים בממשלת ישראל שהנשיא וצמרת הממשל בושינגטון חושבים כמזיקים, כמחבלים והורסים את מעמדה של ישראל כמעוז הדמוקרטיה באיזור מועד לפורענויות וכמעצמה מערבית איזורית.  בתולדות היחסים המיוחדים, הבלתי שיגרתיים  בין ישראל לארה"ב לא זכורה סיבה כזאת למתיחות, למשבר ובוודאי שלא לעימות בין שתי המדינות.

המתקפה הרצחנית של החמאס ב-7 באוקטובר, נחתה על ישראל כהפתעה. מי הם האחראים והאשמים יתברר בוודאות ויוודע רשמית בעתיד. משבר או עימות ביחסים בין ישראל לארה"ב שראש הממשלה נתניהו יוצר ומוביל במטרה להישרד לא יהיו הפתעה. האחראי והאשם כבר ידוע. ראש הממשלה בנימין נתניהו.