כשסמוטריץ' ישן במיטתו, חטופים נמצאים במנהרות טחובות מתחת לפני הקרקע, ממתינים בקור לחילוצם. את סמוטריץ' זה רחוק מלרגש, הוא נגד הפסקת הלחימה בעזה. אני מאמין שאם אחד מבני משפחתו היה נחטף לשבי חמאס, דעתו של השר הייתה שונה.
בראיון שהעניק לפני כשנה, אמר שהוא יכול להיות שר ביטחון, משום שהשירות הצבאי הקצר, של שנה וארבעה חודשים שעשה בגיל 28 כעוזר ראש זירת מרכז בחטיבת המבצעים, הכין אותו לתפקיד, הרבה יותר מאשר לתפקידים אחרים.
לסמוטריץ' יש הרבה אמביציה וגם דעה מצוינת על עצמו. יחד עם שותפו הפוליטי השר בן גביר הם אוחזים בגרונה של הקואליציה ובגרונו של ראש הממשלה.
בקיאותו של בן גביר בתחום הצבאי היא אפסית, אבל זה לא מונע ממנו להשמיע דעות מופרכות, כמו "משמעות הפסקת הלחימה לחודשיים ושחרור מחבלים, היא אובדן כל ההישגים שהשגנו בדם לוחמינו, ותאפשר לחמאס להשתלט מחדש על השטח".
מה לעשות שדעתם של שר הביטחון והרמטכ"ל שונה, והם בקיאים בענייני ביטחון הרבה יותר מסמוטריץ'. גם השר לביטחון לאומי מנפח שוב שרירים.
כשהמשך כהונתה של הממשלה רופף, השר יכול לחזור לטקטיקה המוכרת שלו ולאיים שאם הממשלה תבצע "עסקה מופקרת" לשחרור חטופים, הוא יפרק את הממשלה. אין חשש שזה יקרה. לבן גביר ולסמוטריץ' אין לאן לחזור, חוץ מהספסלים האחוריים של הכנסת, והם יודעים זאת.
הודעתו של יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד שסיעתו תעניק לממשלה רשת ביטחון, כיוון שזאת מחויבות יש עתיד לחטופים ומשפחותיהם, תצנן כנראה את איומיהם של השניים לפרוש.
ראש הממשלה הזדרז להצהיר שלא ישוחררו אלפי מחבלים, אף שגם לו ברור שכדי לבצע עסקה מלאה, ולהביא לשובם של החטופים הביתה, יהיה צורך לשחרר אלפי מחבלים. נתניהו חושש לגורל הקואליציה שבראשה הוא עומד. צריך לקוות שהחשש הזה לא יסכל את עסקת החטופים.
התרעות פיקוד העורף