בינתיים, לא מדובר על שינויים ארגוניים ומבניים דרמטיים במטה הכללי, אלא בשיפור יכולות ואורך נשימה, אבל גם זה בהחלט יכול עוד להשתנות בעקבות התחקירים או בעקבות החלפת רמטכ"ל בתום המלחמה.
השבוע הגיע שר הביטחון גלנט להערכת מצב ביהודה ובשומרון, מלווה באופן חריג בסגן ראש המוסד. הסיבה: האיראנים מעמיקים מעורבות בשטחים, מצליחים להקים גדודי צעירים פלסטינים שההשראה שלהם היא 7 באוקטובר ומציידים אותם באמצעי לחימה וחימוש איראניים שמועברים דרך נהר הירדן. חודש הרמדאן טומן בחובו השנה פצצת אטום לישראל ולאזור. צריך לפרק אותה בעדינות, ברגישות ובשום שכל.
ובינתיים מזהירים בצה"ל שחסימת המשאיות עם הסיוע ההומניטרי בכרם שלום עלולה לפגוע פעמיים באינטרס הישראלי: פעם אחת, משום שללא סיוע הומניטרי, לא תהיה לגיטימציה לפעולה; ופעם שנייה, משום שאם לא יאפשרו להעביר סיוע דרך כרם שלום, שם נבדקות המשאיות ביטחונית, הוא יעבור ללא בקרה ביטחונית ישראלית דרך מחסום רפיח.
אנחנו כבר רואים את הניצנים ועוד נראה: אמברגו בנשק, האירוויזיון, מפעלות ספורט ותרבות, שיתופי פעולה אקדמיים ומדעיים ועוד. ומה עושה ממשלת ישראל? היא מוחקת את ״כרטיס הביקור״ שלנו כ"עם הספר"; מבטלת את טקס פרסי ישראל למדע, מחקר, תרבות ואומנות, היא מקצצת בתקציב של מכון וולקני למחקר ופיתוח חקלאי, מקצצת באקדמיה ובתקציב המדענים הראשיים של משרדי הממשלה השונים ומעבירה את הכספים למוסדות חינוך ללא לימודי ליבה. כך נהפוך מ"עם הסגולה" ו"עם הספר" ל"עם הבערות" ול"עם לבדד ישכון".
בליכוד מיהרו להתהדר ב"הישגים גדולים" בבחירות ולהספיד את יאיר לפיד ואת תנועת המחאה, וזה כמובן קשקוש. כל ראשי הערים של הליכוד התרחקו מנתניהו ומהליכוד כמו מאש, אף אחד לא ביקש סרטון תמיכה, סיור משותף או חיזוק. ההפך. אזרחים בישראל ובעולם בוחרים ראשי וראשות ערים על פי התאמתם לביצוע משימתם: לשמור על המרחב הציבורי, על החינוך הרשמי והמשלים, על חזות העיר, הפארקים והקיימות, על התחבורה, התרבות והספורט ולא על עתיד השטחים והסדר הקבע בעזה. כך היה וכך יהיה.
כמובן שהיא שילמה לי דרך העירייה על כל החודשים שנותרו, אבל סירבה בתוקף לקבל עצה או סיוע. אשתף פעולה עם כל מחקר שיתקיים בנושא הזה.
התרעות פיקוד העורף