באשר למלחמה ביוקר המחייה, כהונתו מסתכמת בכישלון מוחלט. מחירי הדיור ממשיכים לטפס, בין השאר גם בגלל ירידה בהתחלות הבנייה והתנגדותו להבאת עובדים פלסטינים בגלל האידיאולוגיה הקיצונית שלו. גם החשמל בדרך לייקור נוסף, וכך גם מחירי המים והלחם. עליית המחירים מגיעה בנוסף לריבית הגבוהה, שהיא תוצר לוואי למדיניות תקציב מופקרת בגיבוי נתניהו הכוללת את אי ההתמודדות עם הגרעון המטפס בהדרגה ל-150 מיליארד שקל.
נפקד משדה הקרב הפוליטי
ניתן לגייס את פרקליט השטן ולטעון ששר האוצר נקלע למלחמת אין ברירה שהגדילה את הוצאות הביטחון ואת הגרעון ומנעה את היכולת לטפל ביוקר המחייה, או כמו שביבי אוהב לכנות - "החיים עצמם". אבל אלה רק טיעונים לעונש.
שר האוצר ניסה תמיד לדחות את הקץ ולקוות לטוב אבל תמיד ידע להאשים את התקשורת. מחירי הבנזין סובסדו וכשראה שזה לא עובד ברח מתחנות הדלק. את ייקור מחירי החלב ב-16% דחה כמו בעסקת תשלומים בכרטיס אשראי אבל מועד הפירעון הגיע.
הוא נפקד משדה הקרב הפוליטי (כי על הצבאי אין מה לדבר), כל אימת שנתקל בזירת מטענים לא צפויה. זו יכולה להיות אש עוינת מחברת דירוג אשראי, מארב קולינרי של יצרן מזון שהעלה מחירים, או RPG שנורה לעברו (מטפורית כמובן) מקהל משתתפים דעתן בכנס כלכלי.
פוליטיקאי מטורלל שבעצם לא אכפת לו מאתנו חייב להניח לנפשנו וללכת הביתה ולאפשר לדורות הבאים להתחיל בשיקום הנזקים שהותיר. אלא שלצערנו מכיוון שהשקרן בן שקרן לא ייתן לאדון גרדמייזר לפרוש מחשש לגורל ממשלתו, הציבור או האמריקאים חייבים ללחוץ ולהראות לו את הדלת החוצה.
התרעות פיקוד העורף