בשנת 2022 הוסיף הרמטכ"ל אביב כוכבי ערך יסוד נוסף: "הממלכתיות". ומה על ההכרעה? כנראה לא חשובה. כוכבי לא החזיר אותה והסתפק בלהג על "צבא קטן וקטלני". השבוע למדנו מדבריו של פרופ' שגיא, ממנסחי המסמך, כי השמטת ערך ההכרעה/הניצחון מ"רוח צה"ל" לא הייתה מקרית. "החתירה לניצחון וראיית המלחמה כך שיש גורם אחד וזה מדינת ישראל, ובצד השני יש את מי שצריך לנצח – מייצר עיוורון מוסרי... ניצחון איננו תכלית ההגנה על אזרחי מדינת ישראל. צה"ל קם כצבא ההגנה לישראל. כשממשלת ישראל משתמשת במונח 'ניצחון', היא חרגה מגבולות המוסר".
לעומתו פוקויאמה, שהיה תלמידו, האמין שעם התמוטטות ברית המועצות ב־1989 הגיע "קץ ההיסטוריה" - סוף עידן המלחמות האידיאולוגיות, והעולם יישלט בידי דמוקרטיות ליברליות. מאליו מובן כי עם השתלטות הפרוגרסיביות הממארת על האקדמיה האמריקאית הפך הנטינגטון מוקצה, ופוקויאמה הוכתר כנביא.
אפילו ההתעצמות האיראנית וההבנה כי זו פועלת לא רק לייצור נשק גרעיני אלא גם ליצירת מעגל אש המאיים לחנוק את ישראל מכל עבר – הביאו רק לתוספות לחיל האוויר, למודיעין, למוסד - וצה"ל קיצץ עוד ועוד בצבא היבשה. כי אם כבר אין הם מצווים על "הכרעת האויב" – למה לנו טנקים? ואם "ניצחון" אינו ערך, ורק "הרתעה" היא המטרה העיקרית - אין צורך באוגדות משוריינות רבות.
כך כתב השבוע באתר "מידה" אל"ם (במיל') חנן שי: "בשנת 2004 פורסמה בצה"ל תפיסת הפעלה חדשה, שהתבססה על דוקטרינת ההרתעה. כדי לממשה, כובד המשקל בצה"ל הועבר מהדרג המתמרן, שהיה מאמץ הלחימה הראשי בדוקטרינת ההכרעה, לגורמי האש־מנגד, שנהפכו בדוקטרינה החדשה למאמץ הלחימה הראשי".
רק לאחר שפרצה מלחמת עזה התגלה לציבור כי צה"ל נמנע מלהתמודד בשתי חזיתות במקביל, משום שצבא היבשה קטן מדי. כל מיני מומחים ולשעברים מאשימים כמובן אחרים בקיצוץ. אין צורך בכך כי היו די קיצוצים לכולם. הרמטכ"ל מופז, שר הביטחון בנימין בן אליעזר וראש הממשלה אהוד ברק קיצצו חטיבת טנקים בשנת 2000. הרמטכ"ל משה בוגי יעלון, שר הביטחון מופז וראש הממשלה אריאל שרון פירקו ארבע אוגדות: שבע חטיבות ושלושה אגדים ארטילריים (2002־2005). הרמטכ"ל גבי אשכנזי, שר הביטחון ברק וראש הממשלה אהוד אולמרט קיצצו אגד ארטילרי נוסף (2009). הרמטכ"ל בני גנץ, שר הביטחון ברק וראש הממשלה נתניהו קיצצו חטיבה נוספת (2012).
נמשיך. הרמטכ"ל גנץ, שר הביטחון יעלון וראש הממשלה נתניהו קיצצו ב־2014 אוגדה שלמה: ארבע חטיבות ושלושה אגדים ארטילריים. הרמטכ"ל גדי איזנקוט, שר הביטחון אביגדור ליברמן וראש הממשלה נתניהו קיצצו ב־2018 חטיבה נוספת, והרמטכ"ל כוכבי, שר הביטחון נפתלי בנט וראש הממשלה נתניהו פירקו ב־2020 אוגדה משוריינת והסבו אותה לאוגדה קלה, אוגדת חי"ר־אש. לא רק טנקים ותותחים נגרטו בשנים הללו, רבבות לוחמי מילואים שוחררו ויצאו ממעגל האימונים.
השבוע ראינו כי התפיסה האסטרטגית המוטעית של מפקדי צה"ל ושרי הביטחון שלנו פגעה לא רק בהיקף הכוחות וביכולות צה"ל להתמודד במלחמה רב־זירתית – גם תפיסת העולם של מפקדי הצבא נפגעה. השבוע הפגינו מאות אזרחים ואנשי מילואים בשערי שדה תימן ובמחנה בית ליד. חלקם גם פרצו שערים ונכנסו לתחומי המחנות - תופעה אסורה, פסולה ומיותרת. אבל מי שהגדיר אותה כ"פגיעה חמורה בביטחון המדינה", פגיעה שהצדיקה הפסקת דיון במטכ"ל על המלחמה בצפון והוצאת שלושה גדודים מאיו"ש והעברתם לבית ליד (ביום שבו היו חמישה פיגועי ירי בשומרון) – העיד על עצמו שאינו מבדיל בין עיקר לטפל. אחרי 7 באוקטובר בדרום ומלחמת ההתשה בצפון, שגרמה לפינוי חבל ארץ שלם מתושביו והגלייתם מבתיהם – אזרחי ישראל כבר יודעים מהי "פגיעה חמורה בביטחון המדינה". פריצת שערי הכניסה בשדה תימן ובית ליד וכניסת מפגינים לתוכם - הן לא כאלה.
חיסול ראשי מחבלים בעזה, בביירות ובטהרן הוא חשוב וצודק. זהו גמול ראוי לרוצחי המונים. נקמה בריאה. אבל ההצדקה האסטרטגית של החיסולים רעועה. שוב "הרתעה". צה"ל חייב להבין שההרתעה אינה פועלת מול אויב אסלאמי ג'יהאדיסטי. יש צורך בהכרעה. בניצחון.
התרעות פיקוד העורף