אם תרצו, זוהי מנהיגות הטוויטר הראשונה בישראל שמצייצת איומים, אך לא מדברת אל ועם האזרחים, שהם גם הבעלים שלה וגם הלקוחות. אנחנו בעיצומה של מלחמה שבמרכזה תהליכים שונים אזוריים ובינלאומיים. מדינת ישראל, שנלחמת בשבע זירות במחיר דמים כבד ובהוצאה כלכלית מטורפת, עם צפון ודרום הארץ שיזדקקו לשיקום מסיבי ורב־שנתי, החלה תוך כדי המלחמה במסע להשבת ההרתעה שקרסה ב־7 באוקטובר לחלוטין. זה כולל תקיפה בנמל חודיידה בתימן, בפעולה האווירית הרחוקה ביותר שבוצעה בעשורים האחרונים, וכמובן בחיסולים של צמרת חמאס וחיזבאללה ועוד.
ברקע הקפיאה ארה"ב את הדיאלוג בין ישראל לסעודיה עד לאחר הבחירות שם (נתניהו כמובן בחר לחטוף קרדיט ולבשר שהוא עצמו החליט להקפיא את השיחות עם סעודיה). הנשיא ג'ו ביידן והקבינט שלו מתכוננים להגן גם על אזרחי ישראל וגם על מעמדם באזור בעיני בנות בריתה. ומאידך, רוסיה, סין וקוריאה הצפונית עם תמיכה של טורקיה - תומכים בחמאס, בחיזבאללה ובאיראן, במציאות שמקרבת אותנו למלחמת עולם שלישית, וגם בגלל האינטרסים של כל צד (הגמוניה, שליטה על מעברים ימיים ומקורות גז, מכירת נשק ועוד). ברחבי המזרח התיכון בכלל ובישראל וכל גבולותיה בפרט, ענני מלחמה וריח של אבק שריפה.
תגובה אחת או פעולה אחת "מוצלחת" מדי - תגרור אותנו למלחמה שאנחנו יודעים איך נכנסים אליה ולא יודעים מתי ואיך יוצאים. אבל לא תמיד הברירה בידינו ודי נכפתה עלינו מלחמת האין־ברירה הזאת - ונוכל לנצח בה ולהשיג את היעדים רק עם הנהגה אמינה, סמכותית ובוטחת שמצוידת באסטרטגיה, במפת דרכים וברגל מדינית משלימה לכל מהלך צבאי. אני יודע שזה נראה קצת דמיוני, אבל זהו תנאי הכרחי לניצחון סביר.
הקבינט של ביידן כולו, כולל ראשי זרועות הצבא ומנהל ה־CIA ומזכירי המדינה וההגנה, עוסקים בחצי משרה בהגנה על ישראל ועל האינטרסים במזרח התיכון. נכון, זה משרת לא רק את ישראל וביטחונה אלא גם את האינטרסים של ארה"ב באזור ואת מעמדה מול סין ורוסיה, אבל אני בספק אם ממשל אחר היה מגלה אכפתיות, מעורבות ואחריות כזאת. וזה כולל את עומק המעורבות במאמצים לשחרור החטופים. צריך להודות להם, להוקיר אותם ולהתפלל שאם האריס תיבחר לבסוף, היא תחמול עלינו ותשכח את התנהגות ראש ממשלת ישראל, את תדרוכיו וצהלות שופרותיו.
אדרי הפך למושא להערכה והערצה לראשי היישובים, הקיבוצים והעיר שדרות, שלא זכו עד אז לראות פקיד מדינה שכזה. הוא ומנהלת תקומה הציבו יעד של הכפלת האוכלוסייה בעוטף בתוך עשור, בעזרת יישובים מפותחים, חינוך מעולה, מרכזי ספורט ותרבות, תשתיות וחקלאות מודרנית. ואני ישבתי שם באולם, מקשיב לראשי המועצות והיישובים, לנשיא ולראש הממשלה ששיבחו, ואמרתי לעצמי "למה אין לנו בישראל עוד 100־200 משה אדרי כאלו?". אז זהו, שיש לנו. צריך לאתר אותם, לגייס אותם ולשכנע אותם שיש להתייחס לצו 8 מהמדינה כאל צו 8 מהיחידה ואפילו יותר. אנחנו צריכים אותם. אדרי חזר לענייני הגרעין ובקרוב יחליף אותו האלוף (במיל') יפתח רון־טל, שנאחל לו להצליח מאוד במשימת הדור שלנו.
ושוב לא הייתה משטרה כראוי ולא מעצרים ולא כתבי אישום, כי המשטרה נמצאת בפריימריז, ורוח השר הממונה ידועה וגם עמדת הקואליציה. ואני מתבונן על האירועים הללו ונוספים ותוהה: האם זהו סופה של מדינת ישראל במתכונתה המוכרת, והאם חלילה חוזות עינינו בחורבן בית שלישי? דבר אחד בטוח: אנחנו חיים בתוך פרק תנ"כי שהחל איכשהו בקורונה, נמשך במאבק על דמותה וערכיה הדמוקרטיים של ישראל ונמשך במלחמת האחים הזאת, בתוך המלחמה הקשה ביותר שידעה המדינה. פרק תנ"כי קשה וחמור שמותיר אבק לכמה פרקים אחרים שאנחנו מכירים בעל פה - ואת זה צריכים לשנן היטב דתיים וחילונים, תומכי נתניהו ומתנגדיו לקראת ובמהלך יום ט' באב, שלדעתי חייבת להיות לו השנה משמעות כפולה ומכופלת.
אני רוצה שיישמע קול שופר בכיכרות העיר, וישאל כל ילד את הוריו על מה ולמה? וילמד מורשת אבותיו. היהדות חייבת להיות נתונה לכל, מאירת פנים, מזמינה, מכבדת ברוח טובה ובלב חפץ. אפשר לעשות זאת גם בלי לפגוע בציביונה המיוחד של העיר תל אביב. זה מחייב את כולם. את כולנו.
"עשה נא ברוב טובך לביעור שנאת החיים שבקרבנו המאיימת עלינו לכלותנו, נקה לשון מנהיגינו וחכמינו, בער מקרבנו מסיתים ומפיצי רוע וכזב. אל ישלח אח יד באחיו וכי תדע ארצנו ויידע עמנו כי עליהם הטלת לשמש אור לגויים ובהם בחרת לעם הסגולה וכי רק חזקים בוטחים ומאוחדים יוכלו לה. "עננו, העונה בעת רצון, שמע תפילת הארץ ויושביה במוצאי היום המיוחד הזה בשנה הקשה הזאת וברכנו לאחדות ישראל ולשלום בינינו ולשלומם של בנינו ובנותינו שבחזית ושליחינו בקהילות בכל גבולות הארץ ואת כל חלוציה ושליחיה הפועלים להגנתה ולמען נצח ישראל בארצו. "יהי רצון מלפניך, אתה שבחרתנו מכל העמים שנלך בדרך הישר, נבער שנאת חינם בקרבנו ונזכה לאחדות העם ולנצח ישראל במולדתו". שנהיה טובים וראויים. שבת שלום.