מכונית ובה ארבע נשים וילדה מרהט נכנסה בטעות למאחז יהודי בשומרון. הן הותקפו בידי מתנחלים, נרגמו באבנים, ופונו לבית החולים בילינסון כשהן סובלות מחבלות בראש ובידיים. הנשים סיפרו שהמתנחלים שאלו אם הן מעזה, שברו את כל החלונות ברכב ואיימו עליהן ברובה, כולל על הילדה בת ה־3. כשהן יצאו בבעתה מהרכב, הם החלו לדלוק אחריהן ולקינוח, גם שרפו להן את האוטו. לדבריהן, המתנחלים ברחו רק כשהגיע טנדר של הצבא.
עד לפני כמה שנים הסיפור הזה, שהתרחש בסוף השבוע שעבר, היה הופך את המדינה. אבל הפעם הוא כמעט חמק מהרדאר. אפשר לייחס את זה לרצף הדרמות האינסופי שפוקד אותנו, ומציב סף ריגוש כמעט בלתי אפשרי. אבל זה הסבר קל מדי. ההסבר האמיתי הוא - ניצחון הפוזיציה.
אם זו הזיקה לערכים ציוניים ויהודיים מצד אחד, ואם זו חשיבותו של שלטון החוק, מהעבר השני. אחרת, איך יכול להיות לעזאזל שגם אחרי פרסום התקרית האיומה הזאת בשומרון, לא שמענו גינוי גורף מצד גורמי ימין? אני לא מדבר אפילו על פוליטיקאים, מהם כבר נואשתי מזמן (ואכן, חברת הכנסת סון הר־מלך טענה ש"לא מדובר במשפחה ישראלית", שהן נסעו עם לוחית רישוי לא ישראלית - טענה לא נכונה. וש"אולי זה היה אירוע של ריגול, איסוף מידע"). אבל מה עם הרבנים המרכזיים של הציונות הדתית? איך הם מסוגלים לשתוק לנוכח אירוע כזה? מעשה שהוא גם לא חוקי בעליל, וגם לא אנושי?
מה שמתקשר באופן ישיר לסיפור המעצרים בשדה תימן. גם אם האופן שבו בוצעו המעצרים היה שגוי, הרי שלעצם העניין התקבלו ראיות - ככל הנראה כאלה המייצרות חשד ממשי - בדבר התעללות מינית במחבלים שבויים. והיות שמדובר במעשים האסורים על פי חוק, מן ההכרח לחקור אותם. כל זה לא מעניין כלל את הפוליטיקאים מימין, שמיהרו לתקוף את הפרקליטות הצבאית ו"להתייצב לצד הלוחמים". עאלק. שלא לדבר על אלה שפרצו באופן פיזי עם המפגינים לתוך הבסיס.
המסר פה הוא פשוט, ומפחיד. החוק כבר לא משנה יותר, רק הפוזיציה. על המוסר אני אפילו לא מדבר. בנקודה הזאת, לא מעט קוראים ימניים יאמרו לעצמם - על זה חשוב לו להתריע. אבל לא שמענו אותו מתלונן כשמפגיני שמאל חסמו כבישים באופן לא חוקי. וכו'. ועל כך אענה: אל"ף, אני מתנגד לחסימות כבישים ולמהלכים לא חוקיים של מפגינים. ובי"ת, זה ממש לא אותו דבר. יש כאן סחף אמיתי של גורמי ימין קיצוניים, הנהנים מרוח גבית של שרים בכירים בממשלה המייצגים אותם, ומרשים לעצמם לצפצף באופן הבוטה והגלוי ביותר על שלטון החוק. תחת המטרייה הרחבה של ממשלת ה"ימין על מלא" הם משתוללים ביהודה ושומרון באופן שהוא גם לא מוסרי ולא יהודי, לפחות בתפיסת היהדות שלי, וגם מנוגד לחוק, וגורם לנו לנזק בינלאומי עצום. ובמקום שהמיינסטרים, בייחוד הימני, יקיא אותם מתוכו, הוא מאפשר להם להוסיף ולהשתולל רק משום שהם בצד “שלו". ובתרגום הפוליטי: בלעדיהם אין לממשלה רוב. אבל אם ויתרנו על קווים אדומים, חברים יקרים מימין, מה בכלל מותר היהודי על הפלסטיני? ומהי ההצדקה למלחמה העקובה מדם על קיום המדינה הזאת?
התרעות פיקוד העורף