1.אנחנו בסיומם של "הימים הנוראים המודרניים", עדיין בתוך הטראומה הגדולה שלא ניתנת לעיכול, בעיצומה של מלחמה כבדת ימים ודמים, זירות ואתגרים. הימים הנוראים היהודיים, המסורתיים, עשרת ימי תשובה שבין כסה לעשור, הם השנה, בפעם הראשונה, בערבוביה עם "הימים הנוראים החדשים", אלו הישראליים, וכך יהיה מעתה ולדיראון עולם.
שנה מלאה לטבח ולאסון הגדול בתולדותינו, וקשה להאמין שמישהו מאיתנו תיאר לעצמו שבחלוף שנה תהיה ישראל נתונה במלחמה בשבע זירות שונות, במלחמה גלויה עם איראן, עם 101 חטופים וחטופות שנמקים במנהרות חמאס, עם 100 אלף עקורים מבתיהם ועם אותם אנשים שאחראים לכישלון הגדול, בדרגים המדיניים והצבאיים, שעדיין בעמדותיהם ובתפקידיהם, ללא שום כוונה ורצון להקים ועדת חקירה ממלכתית.
רק לחשוב שבערב הטבח הגדול שודרו כאן קדימונים לסדרת "המזח" במלאת 50 שנה למלחמת יום הכיפורים, ובמסגרתו בקעו קולות לוחמינו במוצבי התעלה, זועקים לעזרה מול הקומנדו המצרי, ואין עונה. זה היה נראה לנו לפני שנה כשיא ההפקרה, אבל ביום שלמחרת זעקותיהם של סבים וסבתות, אבות, אמהות ותינוקות, המשוועים לעזרה מהמדינה ומצה"ל מתוך הממ"דים הבוערים והעשנים ומול רוביהם של הרוצחים - ואין מענה. ההפקרה בעוטף של 2023 "הותירה אבק" להפקרת לוחמי המזח ב־1973.
מי היה מאמין שעד לפני שנה "השבת השחורה" הייתה מושג שנלמד על שבת אחת בתש"ח, שבה עלו שוטרים בריטים על כמה סליקים בקיבוצים. בשבת השחורה החדשה נשרפו הקיבוצים על יושביהם. זהו עולם אחר והיסטוריה אחרת, ו"הימים הנוראים המודרניים", אלו הישראליים, מתיישבים ביד הגורל או בסיוע ההשגחה העליונה, על אלו היהודיים, עתיקי היומין, ומחייבים אותנו שבעתיים, את כולנו, לחשבון נפש אישי ולאומי עמוק, כן ואמיתי. אם חפצי חיים אנו.
ההשלכות של הסכמת בנימין נתניהו למימוש מאווייהם של יריב לוין ושמחה רוטמן להפיכה משטרית בסגנון ויקטור אורבן בהונגריה (לשם עולים השרים והשרות לרגל עד היום, בעידודו של יאיר נתניהו ובהשתתפותו) הביאו את החברה הישראלית לעימות קשה והשפיעו על צה"ל, שרבים ממשרתי המילואים שלו ראו בחקיקה שעל הפרק ובפגיעה במערכת המשפט "הפרת חוזה" – ואיימו להפסיק להתנדב למילואים. מבחינת אויבינו, שצברו במשך שנים כוח, אמצעים ויכולות, זו נראתה שעת כושר, כשצה"ל נראה חצי מפורק, והחברה הישראלית דמתה ל"קורי עכביש".
אבל מה שחשוב כעת הוא שהציבור והקוראים יידעו ויבינו שצה"ל האמיתי הוא זה של השנה האחרונה ולא של אותה שבת שחורה בבוקר. זהו הצבא, אלו הלוחמים והמפקדים, הטכנולוגיה המדהימה, המודיעין האיכותי, ההקרבה, המסירות, הרעות, המחויבות, האמצעים המתוחכמים, החשיבה, התחבולה והערכים. כנראה, הדור הזה גם עולה על קודמיו, גיבורים בפני עצמם. ואנחנו צריכים להיות גאים בצבא הזה, לתמוך בו ובמשרתיו בסדיר ובמילואים היכן שרק ניתן - ולבקר עניינית כשצריך.
שואלים רבים, "מהי האסטרטגיה?". לדעתי לצה"ל האסטרטגיה ברורה מאוד: למוטט את חמאס, להחזיר את החטופים, לפגוע קשות בחיזבאללה ולהביאו להסכם טוב, שיאפשר את החזרת תושבי הצפון לבתיהם, לפגוע בחזרה בכל מי שפוגע בנו (איראן, חות'ים ואחרים), לשלול יכולות מהאויב ככל שניתן ולהשיב הרתעה למדינה וביטחון לאזרחים.
לאחרונה נפתח מימון המונים למימוש חלומו של אל"ם יהונתן להשלמת בית הכנסת שייקרא על שמו "משכן יהונתן", ומן הסתם יהיה יותר מבית כנסת. אני כבר תרמתי וקורא לכם לחפש את הקישור ברשתות החברתיות, לתרום ולהנציח את זכר אל"ם יהונתן ז"ל ולהקים בית תפילה לקיבוץ המיוחד הזה.
וברגע שאוביל בהתרגשות את בתי אל החופה, וגם כשאהיה מתחתיה, לצד תפילה לחיים טובים, בטוחים ומאושרים לזוג הצעיר - אתפלל להשבת החטופים, לניצחון על אויבינו ולאחדות עם ישראל במולדתו.
אמא שלי לאה תבדל"א אומרת שתפילת צדיקים מתקבלת למעלה ומתעקשת שאני "צדיק", היות שרק צדיקים גמורים זוכים להיוולד ביום הכיפורים בעת תקיעת השופר, ואני נולדתי בדיוק בזו השעה. אבל למרות זאת אני בשר ודם ואם חטאתי או פגעתי עשיתי זאת ללא כוננה ואני מבקש סליחה.
אני מייחל לכך שכל תפילותיי ותפילותינו יתקבלו מעלה. גמר חתימה טובה.
התרעות פיקוד העורף